סטודיו אדריכלות – רשמים ומחשבות

אוקטובר 27, 2009 at 9:46 pm (אדריכלות, מחשבות)

בהמשך לפוסט של ראם לגבי רשמים מלימודי אדריכלות, שמאוד התחברתי אליו והזדהיתי עם הזיהויים שלו.
קיבצתי מספר מחשבות בנוגע ללימודי אדריכלות. הלימודים האלו לא פשוטים בהיבט הזמן וההשקעה, קשה להסביר את הלילות הלבנים לחברים שלומדים מקצועות אחרים…
מי שנכנס למקצוע הזה צריך לעשות זאת ברוח של עשייה, מתוך מקום שבאמת נהנה מהתעסקות בסביבה הבנויה, מתוך מקום שרואה את הסובב ורוצה לקחת חלק בתכנון שלו.
לימודי אדריכלות שואבים אותך אליהם, האדריכלות הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהחיים, משנה את הדרך שאתה מסתכל על הסביבה הבנויה. בהיבט הזה הלימודים הם חד-פעמיים, אחת שלמדת ונחשפת ונהיית מודע לסביבה הבנויה, לא ניתן לחזור אחורה לתמימות או יש האומרים לבורות הקודמת.

הרבה עבודות, מחקרים ומאמרים נכתבו על הסטודיו האדריכלי, על שיטת ההוראה המיוחדת – הנחיה, שריד אחרון לשיטות הלימוד המסורתיות בהן אדריכלים למדו את המקצוע דרך הניסיון.
לא היה מקצוע כזה מובהק "אדריכל", היו גילדות בנאים, בהם בנאים מוכשרים התקדמו בסולם לרב-בנאים שעשו את עבודת התכנון והפיקוח על הבנייה. יחד עם זאת המקצוע עצמו היה קיים, והמהפכה התעשייתית הביאה לתהליך ה"התמחות" "התמקצעות" והולידה לנו את המקצוע באופן רשמי, ובהמשך המקצוע התפרק ל"אדריכל ערים", "אדריכל נוף/סביבה", "אדריכל פנים"… גם מקצוע עיצוב המוצר נגזר ממי שהיו בעבר אדריכלים שתכננו באופן הוליסטי (מתכנון ועיצוב המבנה, דרך עיצוב הפנים ועד עיצוב הרהיטים). מתחילת המאה ה-20 התגבש עיצוב המוצר כמקצוע בפני עצמו, וכך נשאר מקצוע האדריכל מעט מיותם מהנפח הפוטנציאלי שלו, לטעמי.

ריכזתי מספר נקודות למנטאליות נדרשת ללימודי סטודיו אדריכלות ובכלל על הסטודיו עצמו, אני חושב שהרשמים האלו רלוונטיים גם לסטודנטים שנמצאים שם באמצע הלימודים ולא חשבו עדיין על הדברים כך

  • לפני הכל – לסטודנטים שרק מתחילים, חשוב לעושת את הסוויץ', אתם מתחילים לימודים אקדמאיים, זה שונה ממסגרות לימוד קודמות. כאן אתם אדונים לעצמכם הרבה יותר. שינוי הפאזה הנדרש בהקשר הזה הוא בעיקר הבנה שההימצאות באקדמיה בלימודים אלו היא לטובת רכישת ניסיון במקצוע האדריכלות. ניסיון צוברים ע"י עשייה. אין טעם ואין סיבה לחפש קיצורי דרך, אם באמת רוצים להטמיע ניסיון במקצוע זה.צריך להתמסר לתהליך ולהזיע.
  • ההערכה שניתנת היא ע"י מנחים בעלי ניסיון בתחום המקצוע ובמעגל האקדמי, יחד עם זאת חשוב לזכור שכולנו בני אדם, אנחנו שונים בדעותינו אחד מהשני. בעיקר במקצוע האדריכלות לא נדיר לשמוע שתי דעות מנוגדות לחלוטין ובאופן מהותי. הביקורת היא שמיכה, לא בכל מחיר צריך להתכסות בה. אבל על נושא "הביקורת בסטודיו" אפשר לכתוב מאמר שלם נוסף, אז לא ארחיב יותר מזה.
  • עיקר הלימוד לאדריכלות או לכל מקצוע / נושא אחר מתרחש באמצעות שלושה שלבים כלליים : סקרנות, חיפוש הידע, הטמעתו. באקדמיה ובכלל בחיים, אנחנו מקבלים המון קצוות של חוטים. כל אחד, עפ"י סקרנותו, יעקוב אחרי החוטים שהקצוות שלהם סיקרנו אותו.סטודיו אדריכלות הוא דבר חמקמק בהקשרים האלו. הוא אינו פרונטאלי יותר ממעשי, ואינו כתוב בסקטשבוק יותר ממצויר שם ואינו בתוכנות השרטוט יותר מאשר בדגמים. הסטודיו משאיר לך קצוות פתוחים רבים. חלקם קריטיים להתפתחות המחשבתית ויש להשלימם וחלקם נשארים פתוחים וההתחקות אחריהם היא עפ"י סקרנות סובייקטיבית.
  • הסטודיו זה המקצוע היחיד שנלמד בצורה גורפת בכל הרמות – מנטאלית, שכלית ופיזית, ההנחיה של סטודיו אדריכלות אמורה רק לגרות אותנו ולהוציא מאיתנו אינטואיציות ותחושות לגבי האדריכלות עצמה. אדריכלות היא אנחנו, היא נועדה לנו, בני האדם. אם רק ניפתח ונקשיב פנימה נדע מה טוב לנו ומה לא, השוני הקיים באופי שלנו ייתן פירושים אחרים לאותו דבר. השוני הזה הכרחי לקיום אנושי אפילו אבולוציונית; אנחנו חיות שאפילו המראה החיצוני שונה בהגדרה הגנטית, אנחנו שונים באופי ובצורת ההתנהגות והמחשבה. אך יש לנו מכנה משותף אנושי והתשובות הכי בסיסיות באדריכלות אנושית נמצאות עמוק בפנים, מעצם המהות האנושית שלנו. סטודיו לאדריכלות, מעבר לרכישת ניסיון טכני והבנות בסיסיות דרך העשייה, נותן לנו משהו שלא מקבלים בשום מקום אחר – הבנה שהכול כבר בפנים ושצריך ללמוד להקשיב.
  • בשורה התחתונה, המנטאליות הנכונה הנדרשת לאדם ללמוד מתחילה בראש ובראשונה בסקרנות. החברה של היום מדכאת את יצר הסקרנות האישי, ובכך מדכאת את השכלת האדם.. דיכוי הסקרנות קורה ע"י מערכת אדירה של גירויים שמקיפים אותנו ומטשטשים את היכולת שלנו לנווט אל הדברים שבאמת מסקרנים אותנו. אנחנו רוויים במידע, רובו כלל אינו מסקרן אותנו באמת, אבל אנחנו מושפעים מהצורה שהדברים מוצגים. אומרים לנו בביטחון טוטאלי מה טוב, מה יפה ומה נכון… והתוצאה העגומה היא שהפסקנו לחפש כי מביאים לנו הכול. אדם שאינו מחפש, שמביאים לו כל הזמן, נהיה עצלן. הנפש והתודעה מאטות. כל יצר סקרנות דוכא כבר מזמן.. ועכשיו – בא סטודיו אדריכלות ומנסה להחיות את זה.בלי סקרנות – חיפוש והבנה תוך כדי עשייה, לא ניתן להטמיע את המקצוע הזה.

הסטודיו מטרתו צבירת ניסיון ממשי בתהליך הנפש-התודעה-העשייה של האדריכלות. צריך להתמסר לאלו שעושים את עבודת ההכוונה הקשה הזאת, שמנסים לשחרר אותנו מהקיבעונות וממצב "עיני העגל" שהחברה סביבנו רוויה בה. וכמובן – צריך להזיע. לעבוד קשה. להתנסות, "ללכת עד הסוף".

הרישום – "רחוב", של המאייר ואמן הקומיקס כריס הווארד
לסיכום, אני מאחל הצלחה אמיתית לכל מי שמחליט ללמוד את המקצוע המיוחד הזה, מקצוע שחיים אותו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: