delirious new york – cartoon

אוקטובר 29, 2009 at 9:50 pm (אדריכלות, אורבני, אנימציה, ניו יורק, ראם מאיר, רם קולהאס)

את הסרטון הזה חיפשתי במשך הרבה זמן באינטרנט, ראיתי אותו לראשונה בMOMA בדיוק לפני שנה. אמנם רשמתי את השם אך לא מצאתי אותו עד עכשיו.
לפני שבוע התחלתי לקרוא את ספרו של רם קולהאס – delirious new york ותוך כדי הדפדוף נתקלתי בתמונה מוכרת מתוך הסרטון , כך המשכתי לגגל ומצאתי אותו ביוטיוב.
הסרטון נעשה על ידי Madelon Vriesesdorp שהיא אמנית הולנדית , מייסדת OMA ביחד עם קולהס וחוץ מזה היא גם אשתו. אני לא יודע אם הדברים אכן נעשו בסדר הזה.
הסרטון באיכות נמוכה, מצולם על ידי מצלמה מהמסך, אבל מספיק כדי לראות ולהבין.
הרומן של גורדי השחקים האייקונים של ניו יורק מתחיל עם הצמד המחודד,האימפייר והקרייזלר שוכבים במיטה לאחר אקט אהבה עד שבמפתיע נכנס הרוקפלור ומתעצבן. מפסל החירות שהיתה באותו החדר כל הזמן מובילה בהמשך לסוף העולם.

מודעות פרסומת

קישור קבוע להגיב

סטודיו אדריכלות – רשמים ומחשבות

אוקטובר 27, 2009 at 9:46 pm (אדריכלות, מחשבות)

בהמשך לפוסט של ראם לגבי רשמים מלימודי אדריכלות, שמאוד התחברתי אליו והזדהיתי עם הזיהויים שלו.
קיבצתי מספר מחשבות בנוגע ללימודי אדריכלות. הלימודים האלו לא פשוטים בהיבט הזמן וההשקעה, קשה להסביר את הלילות הלבנים לחברים שלומדים מקצועות אחרים…
מי שנכנס למקצוע הזה צריך לעשות זאת ברוח של עשייה, מתוך מקום שבאמת נהנה מהתעסקות בסביבה הבנויה, מתוך מקום שרואה את הסובב ורוצה לקחת חלק בתכנון שלו.
לימודי אדריכלות שואבים אותך אליהם, האדריכלות הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהחיים, משנה את הדרך שאתה מסתכל על הסביבה הבנויה. בהיבט הזה הלימודים הם חד-פעמיים, אחת שלמדת ונחשפת ונהיית מודע לסביבה הבנויה, לא ניתן לחזור אחורה לתמימות או יש האומרים לבורות הקודמת.

הרבה עבודות, מחקרים ומאמרים נכתבו על הסטודיו האדריכלי, על שיטת ההוראה המיוחדת – הנחיה, שריד אחרון לשיטות הלימוד המסורתיות בהן אדריכלים למדו את המקצוע דרך הניסיון.
לא היה מקצוע כזה מובהק "אדריכל", היו גילדות בנאים, בהם בנאים מוכשרים התקדמו בסולם לרב-בנאים שעשו את עבודת התכנון והפיקוח על הבנייה. יחד עם זאת המקצוע עצמו היה קיים, והמהפכה התעשייתית הביאה לתהליך ה"התמחות" "התמקצעות" והולידה לנו את המקצוע באופן רשמי, ובהמשך המקצוע התפרק ל"אדריכל ערים", "אדריכל נוף/סביבה", "אדריכל פנים"… גם מקצוע עיצוב המוצר נגזר ממי שהיו בעבר אדריכלים שתכננו באופן הוליסטי (מתכנון ועיצוב המבנה, דרך עיצוב הפנים ועד עיצוב הרהיטים). מתחילת המאה ה-20 התגבש עיצוב המוצר כמקצוע בפני עצמו, וכך נשאר מקצוע האדריכל מעט מיותם מהנפח הפוטנציאלי שלו, לטעמי.

ריכזתי מספר נקודות למנטאליות נדרשת ללימודי סטודיו אדריכלות ובכלל על הסטודיו עצמו, אני חושב שהרשמים האלו רלוונטיים גם לסטודנטים שנמצאים שם באמצע הלימודים ולא חשבו עדיין על הדברים כך

  • לפני הכל – לסטודנטים שרק מתחילים, חשוב לעושת את הסוויץ', אתם מתחילים לימודים אקדמאיים, זה שונה ממסגרות לימוד קודמות. כאן אתם אדונים לעצמכם הרבה יותר. שינוי הפאזה הנדרש בהקשר הזה הוא בעיקר הבנה שההימצאות באקדמיה בלימודים אלו היא לטובת רכישת ניסיון במקצוע האדריכלות. ניסיון צוברים ע"י עשייה. אין טעם ואין סיבה לחפש קיצורי דרך, אם באמת רוצים להטמיע ניסיון במקצוע זה.צריך להתמסר לתהליך ולהזיע.
  • ההערכה שניתנת היא ע"י מנחים בעלי ניסיון בתחום המקצוע ובמעגל האקדמי, יחד עם זאת חשוב לזכור שכולנו בני אדם, אנחנו שונים בדעותינו אחד מהשני. בעיקר במקצוע האדריכלות לא נדיר לשמוע שתי דעות מנוגדות לחלוטין ובאופן מהותי. הביקורת היא שמיכה, לא בכל מחיר צריך להתכסות בה. אבל על נושא "הביקורת בסטודיו" אפשר לכתוב מאמר שלם נוסף, אז לא ארחיב יותר מזה.
  • עיקר הלימוד לאדריכלות או לכל מקצוע / נושא אחר מתרחש באמצעות שלושה שלבים כלליים : סקרנות, חיפוש הידע, הטמעתו. באקדמיה ובכלל בחיים, אנחנו מקבלים המון קצוות של חוטים. כל אחד, עפ"י סקרנותו, יעקוב אחרי החוטים שהקצוות שלהם סיקרנו אותו.סטודיו אדריכלות הוא דבר חמקמק בהקשרים האלו. הוא אינו פרונטאלי יותר ממעשי, ואינו כתוב בסקטשבוק יותר ממצויר שם ואינו בתוכנות השרטוט יותר מאשר בדגמים. הסטודיו משאיר לך קצוות פתוחים רבים. חלקם קריטיים להתפתחות המחשבתית ויש להשלימם וחלקם נשארים פתוחים וההתחקות אחריהם היא עפ"י סקרנות סובייקטיבית.
  • הסטודיו זה המקצוע היחיד שנלמד בצורה גורפת בכל הרמות – מנטאלית, שכלית ופיזית, ההנחיה של סטודיו אדריכלות אמורה רק לגרות אותנו ולהוציא מאיתנו אינטואיציות ותחושות לגבי האדריכלות עצמה. אדריכלות היא אנחנו, היא נועדה לנו, בני האדם. אם רק ניפתח ונקשיב פנימה נדע מה טוב לנו ומה לא, השוני הקיים באופי שלנו ייתן פירושים אחרים לאותו דבר. השוני הזה הכרחי לקיום אנושי אפילו אבולוציונית; אנחנו חיות שאפילו המראה החיצוני שונה בהגדרה הגנטית, אנחנו שונים באופי ובצורת ההתנהגות והמחשבה. אך יש לנו מכנה משותף אנושי והתשובות הכי בסיסיות באדריכלות אנושית נמצאות עמוק בפנים, מעצם המהות האנושית שלנו. סטודיו לאדריכלות, מעבר לרכישת ניסיון טכני והבנות בסיסיות דרך העשייה, נותן לנו משהו שלא מקבלים בשום מקום אחר – הבנה שהכול כבר בפנים ושצריך ללמוד להקשיב.
  • בשורה התחתונה, המנטאליות הנכונה הנדרשת לאדם ללמוד מתחילה בראש ובראשונה בסקרנות. החברה של היום מדכאת את יצר הסקרנות האישי, ובכך מדכאת את השכלת האדם.. דיכוי הסקרנות קורה ע"י מערכת אדירה של גירויים שמקיפים אותנו ומטשטשים את היכולת שלנו לנווט אל הדברים שבאמת מסקרנים אותנו. אנחנו רוויים במידע, רובו כלל אינו מסקרן אותנו באמת, אבל אנחנו מושפעים מהצורה שהדברים מוצגים. אומרים לנו בביטחון טוטאלי מה טוב, מה יפה ומה נכון… והתוצאה העגומה היא שהפסקנו לחפש כי מביאים לנו הכול. אדם שאינו מחפש, שמביאים לו כל הזמן, נהיה עצלן. הנפש והתודעה מאטות. כל יצר סקרנות דוכא כבר מזמן.. ועכשיו – בא סטודיו אדריכלות ומנסה להחיות את זה.בלי סקרנות – חיפוש והבנה תוך כדי עשייה, לא ניתן להטמיע את המקצוע הזה.

הסטודיו מטרתו צבירת ניסיון ממשי בתהליך הנפש-התודעה-העשייה של האדריכלות. צריך להתמסר לאלו שעושים את עבודת ההכוונה הקשה הזאת, שמנסים לשחרר אותנו מהקיבעונות וממצב "עיני העגל" שהחברה סביבנו רוויה בה. וכמובן – צריך להזיע. לעבוד קשה. להתנסות, "ללכת עד הסוף".

הרישום – "רחוב", של המאייר ואמן הקומיקס כריס הווארד
לסיכום, אני מאחל הצלחה אמיתית לכל מי שמחליט ללמוד את המקצוע המיוחד הזה, מקצוע שחיים אותו.

קישור קבוע להגיב

שרון נוימן | איל מלכא | שחר לולב: פרי ביכורים

אוקטובר 25, 2009 at 6:30 pm (אדריכלות, אדריכלות דיגיטלית, אודות הבלוג, איל עברי, הפינה הלוקאל-פטריוטית, חיפה, פרויקטים אישיים, תרבות)


בואו, תהנו, אם אתם מכירים בוגרים של ויצו תזמינו אותם
הכניסה חופשית.

עיצוב: איל עברי להגדלת התמונה ליחצו עליה

לאתר של שרון נוימן
לאתר של שחר לולב -so architecture
לפוסט אודות אייל מלכא (מלכא אדריכלים) בארכיבלנדר

פתחתי אתר שירכז את הכרזות של ההרצאות במחלקה לאדריכלות בויצו
אשמח אם תבקרו: Flat Space

http://wp.me/GmjI

קישור קבוע להגיב

לימודי אדריכלות – ההתחלה

אוקטובר 25, 2009 at 12:06 am (אדריכלות, ראם מאיר)

חמש שנים זו חתיכת דרך ארוכה ועכשיו כאשר אני מעבר לחציון אני מתחיל להביט על הלימודים מהצד השני. זו עדיין לא פרספקטיבה מלאה על כל התהליך אבל העליתי כאן מספר נקודות ששווה להכיר לפני שאתם מתחילים את המירוץ.


פנטזיה אדריכלית

במהלך הלימודים אנחנו עוברים תהליך מקצועי ואישי, הוא נועד לנסות להבין את המקצוע, להתנסות במקצוע ולהתקדם באופן הכי מקצועי בהתאם לכיוון שאליו שואפים להגיע, אך עם כל הדברים הטובים שהלימודים מבססים בנו אני חש שהם מסרסים את הפנטזיות המרחביות שמתממשות במוחנו מרגע שאנחנו מבינים שאנחנו רוצים להיות אדריכלים. אני זוכר פנטזיות אדריכליות שעפו במוחי עוד לפני תחילת הלימודים, הם היו הזויות ותלושות מיכולת התקיימות ממשית. היום משום מה, ככל שהתקדמתי בלימודים הפנטזיות התחלפו במרחבים הרבה יותר הגיוניים. אולי זה תהליך שהלימודים צריכים לעשות, לתרגם את המחשבה החלומית למרחב ממשי, ואכן במהלך בניית פרויקט התהליך הכי קריטי וקשה זה לתרגם את הרעיון המרחף במוחכם לקווים הניתנים לקיום בעולם האמיתי.

ביקורת

הציון המספרי והביקורת המילולית חיים בדו קרב מתמיד, אם אפשר היה לתת רק ציון על הפרויקט היינו חוסכים מסכת ארוכה של התמודדות עם עצמנו, המנחה והפרויקט. הביקורת מגיעה בשני סוגים, השבועית המתגלגלת ומנגד – המסכמת, הביקורת השבועית מובילה את כיוון הפרויקט ואילו המסכמת אומרת לך איך הייתה כלל הגשת הפרויקט, הביקורת שאנו מקבלים על פרויקט מגמדת את הציון עד לכדי מה שהוא באמת, סה"כ מספר.

מנגד לציון המספרי עומד המנחה ונותן ביקורת על הפרויקט, מילותיו זורמות ואתם מקשיבים. על התינוק שלכם הוא מדבר, אם הביקורת על הפרויקט מפרגנת, האוזן נפתחת והחזה מתנפח וכל מילה נקטפת בשקיקה עמוק לתוך לבכם, אבל לא תמיד יהיו אלה מחמאות שיוצאות לו מהפה, האפשרות שמנגד בעייתית הרבה יותר כי שמתחילים להגיד דברי ביקורת רעה אתם מתחילים להיכנס למגננה.

הביקורת חייבת להישמע ולא משנה לאיזה כיוון היא נעה אבל רק אתם יודעים באמת מה היא אומרת עליכם ועל הפרויקט, היא תרסק אתכם לקרשים או תעיף אתכם לשחקים תישארו בפורפרציות, זו סך הכל עוד לבנה בבניין שאתם בונים משנה לשנה.

אבל חכו לשלב הציון שניתן אחרי הביקורת הוא מבלבל פי כמה, כי מישהו מוכן להסביר למה אם הביקורת הייתה טובה קיבלתי 92 ולא 94.


שינה

לא נורא, תלכו לישון עוד חמש שנים, הדיסוננס בין הרצון להמשיך לעבוד על הפרויקט שלא ניגמר אף פעם ומנגד היותנו בני אדם בשר ודם. שינה היא מצרך בסיסי עבורנו ובלעדיה לא ניתן להמשיך ולכן אני עדיין לא מבין למה המערכת לא רואה בזה דלק שעוזר לנו להמשיך. כבר שלוש שנים שאני מנסה לשכנע את עצמי שצריך גם לישון מידי פעם ועדיין לא מצליח למצוא את האיזון הנכון.

מחשבים

בדו קרב הזה התוצאות ידועות מראש, המעבר מעבודת יד לעבודת מחשב כבר מאחורינו, המחשב הכריע לטובתו והוא לא הסתפק רק בזה הוא גם עובר למצב שיוכל לשחזר את סגנון העבודה של היד, בהתחלה עוד תשמעו דיונים לגבי השלב בו כדאי לעבור מעבודה ידנית לעבר המחשב אבל מרגע שהמשוכה עברה אל תפסיקו להמשיך להתקדם, תוכנות שרטוט, הדמיה וכל שאר יכולות דיגיטליות נלוות יעזרו לכם להמשיך להתעלות, כי בעידן שאנחנו שוהים יותר בעולם הדיגיטלית מאשר בעולם הריאלי, שליטה במחשב שווה הרבה מאד.


עבודה קבוצתית

המקצוע בבסיסו אינדיווידואלי ואנחנו עסוקים להראות את היצירתיות שלנו יותר מכל, אבל החיים המקצועיים והלימודים משלבים עבודה משותפת עם עוד מוחות, שאתם עובדים בקבוצה תשקיעו מאמץ רב במציאת איזונים נכונים, אל תוותרו על דעתכם, אך דעו להתחשב בזו השנייה הנשמעת מנגד. עבדו עם עצמכם על היכולת להשתלב בקבוצה, אולי אם השנים תצליחו ללמד את הטקטיקה גם אותי.

שלמות

מזל שיש דד ליין אחרת לא היינו מסיימים את פרויקט לעולמים, אני עדיין לא יודע איך זה עובד במציאות אבל עד עכשיו כאשר מאחורי מספר פרויקטים אני עדיין תר אחרי שלמות אמיתית לפרויקט שיצא תחת ידי. תמיד זה נראה כאילו עוד שנייה עוד רגע מסיימים, ואז במבט כולל מגלים עוד תיקון עוד תוספת ועוד זווית שבכלל לא הבאנו בחשבון וכאן אני מדבר רק על פרויקט סטיודנאטילי ולא על פרויקט הנבנה בעולם האמיתי.

הכנות פיננסיות

אני שם בצד את השכר לימוד השנתי המלא, אבל זו רק ההתחלה, עם 45 שעות שבועיות אתם יכולים לשכוח מעבודה. החיים בשחור לבן זולים אבל ברגע שתרצו להוסיף קצת צבע תיפרדו מעוד כמה שקלים. דבק, סכיני חיתוך וקרטון גם הם לא באים בחינם, ותכפילו את האמצעים בדגם עירוני ב 1:500 ותגיעו למחירים סיטונאים.

אם השקעתם בלבייב או חטפתם פונזי ממיידוף תוודאו שאתם בכל זאת מוכנים, כי בחרתם תואר ארוך שדורש תזרים מזומנים.

הרחבת אופקים

למזלנו המקצוע רחב באופן אינסופי, תתי התחומים שהכותרת אדריכלות כוללת רבים מכדי שאדם אחד יוכל להכיל. אמנם יש חמש שנות לימוד אבל הם רחוקות מלגעת בכל הנושאים. כאן זה המקום לאני שלכם, כי רק אתם יודעים עם מה אתם רוצים לשלב את האדריכלות שבלבכם. אדריכלות עירונית, אדריכלות ירוקה, אדריכלות דיגיטלית או אדריכלות אדמה, התעסקות בחומרי בניה או פרטי בניין ואולי בכלל בקונספטואליה בלבד.

הזמן הוא שלכם להתנסות במגוון נושאים ולכיוון שמושך אתכם יותר מכל אליו תחתרו, כי כאשר אתם עוסקים בנושאים הקרובים לליבכם ההנאה גדלה וההצלחה הגדולה נמצאת ממש מעבר לפינה.

בהצלחה לאלה שמתחילים את הלימודים

נתנאל, לירון וניצן , בהצלחה מיוחדת בשבילכם

קישור קבוע להגיב

להפריח את השממה

אוקטובר 21, 2009 at 9:11 am (אדריכלות, אורבני, השראה, פשוט יפה, ראם מאיר)

1253074323-oow-matsys-ext

הנה פרוייקט שמנסה לתת פיתרון לחיים במדבר, ההתמודדות עם האקלים הקיצוני שאינו מתאים למגורי אדם מאלץ אותנו למצוא פתרונות יצירתיים.
הפרויקט הרעיוני הזה של הפירמה Matsys מציע פתרונות מרחביים לחיים אורבאנים באזור מדברי, האזור המתוכנן הוא אזור המדבריות בדרום מערב ארצות הברית ובמבט ראשון אנו רואים מצולעים פזורים על גבי נופי המדבר האינסופיים.

1253074327-oow-matsys-int

כדי להתגבר על בעיות המדבר העיר מתחפרת מטה אל מתחת לפני הקרקע, שם הטמפרטורות נמוכות יותר וניתן גם להתחמק מאור השמש, העיר מתחפרת עד שמגיעה למי תהום וכך בקומת הקרקע מסתעפות רשת תעלות.
כל מצולע כזה בנוי מקומות מגורים המונחות בהסטה אחת על השניה ויוצרות מגוון משטחי הליכה.

1253074319-img-0295-bw

קישור קבוע תגובה אחת

לא רק גשר

אוקטובר 19, 2009 at 9:39 pm (אדריכלות, אורבני, השראה, ראם מאיר)

הנה רעיון שכנראה לא רלוונטי לארצנו הקטנה, גשר כפי שמשתמע משמו בעברית מקשר בין שני מקומות ולכן הוא תמיד מהווה ציר ותו לא, תחשבו שבמקום רק להשתמש בגשר כדי לעבור ממקום למקום הגשר הופך להיות המהות.
בארץ אין נהרות רחבים כל שכן נהרות הזורמים במרכז העיר ואם ניקח לדוגמא את נתיבי איילון כנהר הזורם בעיר עדיין לא הגענו לכדי התפתחות אורבנית בשני גדותיו שתאלץ ניצול של שטחים מעל הנתיבים הפתוחים.

הדימוי הראשון לגשר המערב שימושים הינו "הפונטה ויקו" בפירנצה , הגשר העתיק שימש בתחילה את בעלי האיטליז של פירנצה אך עקב הזיהום הרב ששפכו לנהר הוחלפו השימוש המסחרי של הגשר לטובת הצורפים. העובר בגשר אינו מרגיש כמנותק מהעיר אלא ממשיך ברצף העירוני.

http://thekevinchen.files.wordpress.com/2009/09/800607529_a27cb6ec4a_o.jpg

מסתבר שגשר לונדון היה בעבר בעל פונקציות בנויות שנהרסו במהלך השנים ומידי כמה שנים עולה רעיון לבנות "גשר חי" חדש מעל התמזה הלונדוני, ההצעות נשארות על הנייר בהדמיות בסיסיות עקב דיונים לגבי כיווני ההתפתחות של לונדון.

הרעיון של הגשר האורבאני מקבל כאן חיזיון עתידי בדמות גשר גורדי שחקים.

הפרוייקט הזה של המשרד Real san fratello מראה איך הגשר משמש לשאר צרכים עירוניים, שילוב של מערכות תנועה, שימושים ציבוריים כמגרשי ספורט ופארקים, שימושים מסחריים וגם אפשרות למגורים פרטיים.
המפלס העליון משמש כטיילת כאשר כל השימושים מתבצעים בחלקו התחתון.
אחד הדברים הכתובים בפרוייקט הוא שהגשר הוא אחד המקומות הבטוחים לשהות בהם בשעת רעידת אדמה.
קובץ PDF אודות הפרוייקט.

קישור קבוע להגיב

אדריכלים מהשירים

אוקטובר 18, 2009 at 8:50 pm (אדריכלות, יובל אצקסון)

בהמשך ובהקשר כללי לפוסט האחרון אודות אדריכלים קולנועיים – פה ושם ישנם גם אדריכלים במוזיקה- לדוגמא

השיר The Architect מתוך האלבום האחרון של הלהקה הבלגית dEUS
הקליפ היפה אמנם לא עוסק בהן באופן ישיר, ולמרות שאני שונא להגיד את זה, שווה להקשיב למילים
ואם כבר מזכירים רוק ואדריכלות שווה להכיר את הבלוג של דיוויד בירן (סולן ה- Talking Heads ובעל יחס חם לארכיטקטורה) ובו תובנות עירוניות ואחרות של הכוכב.

קישור קבוע להגיב

אדריכלים מהסרטים

אוקטובר 18, 2009 at 5:54 pm (אדריכלות, קולנוע, ראם מאיר, תרבות)

עוד רעיון לפוסט מבית היוצר של הבלוגר mirage.studio7 והפעם אדריכלים בסרטים.

הזמן שלוקח להזדהות עם דמות בקולנוע יכול להצטמצם כאשר אנו מגלים כי לנו ולכוכב על המסך ישנם דברים משותפים, זה קרה לי לא מזמן שראיתי את הסרט 12 המושבעים. הסרט מספר על מקרה רצח שנער מואשם ברצח אביו, הסרט כולו מתרחש בחדר אחד בו יושבים המושבעים ומחליטים את גזר דינו של הנער, אני לא אפרסם כאן ספויילר אבל הכוכב הראשי הוא אדריכל (הנרי פונדה) שמוביל את הקבוצה לבחינה מחדש של המקרה והראיות.

Fictional Architects In Movies
בתמונה פונדה מנתח את תוכנית הדירה להראות שאין התכנות לרצח מבחינת הזמן.

הסרט המוכר לכולם שבו בתפקיד הראשי ישנו אדריכל הוא הסרט המפורסם המבוסס על ספרה של איין ראנד

Fictional Architects In Movies
גרי קופר בסרט כמעיין המתגבר מביט בעוד תוכנית שאינה נבנית

ישנם עוד סרטים שזהו המקצוע של הדמויות המרכזיות אבל זה לא משפיע על התנהלות הסרט בשום אופן ממשי

architect_movies3
מייקל קיטון – רעש לבן
Fictional Architects In Movies
וודי הרלסון – הצעה מגונה
Fictional Architects In Movies
טום הנקס – נדודי שינה בסיאטל
Fictional Architects In Movies
טום סלק – שלושה גברים ותינוקת

ויש את האבסורד מכולם שהוא צארלס ברונסון בסרט "משאלת מוות" שמגלם אדריכל ניו יורקי מצליח שנוחתת עליו טראגדיה משפחתית והוא מחליט לנקום בכולם, כך שביום הוא ממשיך ליצור אך בעת החושך הוא יורה בכל הרעים. משום מה הסרט הצליח ומספר סרטי ההמשך הגיע עד 5.

Fictional Architects In Movies

ביום ובלילה

Charles Bronson in "Death Wish" (1974) as a Vigilante with a Death Wish, taking matters into his own hands to combat crime in New York.

הוואנבי אדריכל הגדול מכולם הוא כמובן ג'ורג קוסטנה שבכל הזדמות שהוא נמצא בסביבה לא מוכרת הוא מתחזה לאדריכל בגאווה

בקולנוע הישראלי אני מכיר רק סרט שיצא לא מזמן בשם "אילי ובן" בו מגלם ליאור אשכנזי את אדריכל העיר הרצליה.

קישור קבוע להגיב

ויהי אור- המשכן לאמנות עין חרוד – אדריכל שמואל ביקלס

אוקטובר 7, 2009 at 3:28 pm (אדריכלות, אמנות, השראה, חומר עזר, פשוט יפה, ראם מאיר, שימור, שמואל ביקלס)

ביום שישי האחרון יצאתי מהעיר לעבר "הטבע", מחיפה לכיוון העמקים לבקר חבר בקיבוץ גבע, נסיעה לכיוון הזה של הארץ חייב אותי לעשות ביקור במבנה מאסט סי לסטודנט לאדריכלות ובכלל לכל אדם שאוהב לראות איך רוחני וגשמי עובדים יחדיו.

"המשכן לאמנות עין חרוד" שתיכנן האדריכל שמואל ביקלס נחנך בשנת 1948 והוא אחד ממבני מופת שיצר האדריכל שמשחק עם האור, תחת שולחן השרטוט שלו נהגו ויושמו תוכניות לישובים ומבני ציבור רבים.

המשכן הוקם על ידי האמן חיים אתר והתקיים בצריף בקיבוץ עין חרוד, למשכנו הבנוי עבר בשנת 48 אך הבניה נמשכה עד לשנת 58, המבנה ערוך ב14 חללי תצוגה, שתי חצרות בנויות, ספריה וקפיטריה.

הכנסת האור למבנה שונה בכל חלל וחלל, כמו מעבדת ניסויים ליחסים שמנהל הטבע עם המבנה וכאן כמבנה ציבור שמוצגות בו יצירות אמנות האור צריך להעצים את היצירה אך לא לפגוע בה או בחווית הצפיה.

הכניסה המקורית אינה פעילה כיום

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

חזית המבנה מרמזת למצפה בפנים, העמודים נפרדים מקו הקיר מאפשרים לקיר לנוע בדרכו, הצורה יוצרת מקומות ישיבה פנימיים בספרייה

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

כניסה ראשית, צורה נגטיבית לנעשה בספרייה, דלת הכניסה עבודת אמן ברזל

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

מבט פנימי לעבר דלת הכניסה דרך שלושה חללים שונים באופיים ובעלי מפלסים שונים

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

הספרייה- הכנסת אור מהגג בעזרת חלונות עיליים בצורה מלבנית ובנוסף צורת הפתחים בקירות מעניקים לפינות הישיבה האישיות אווירה מיוחדת.
במרכז הספריה ישנו חלל כפול שממשיכים בו מדפי הספרים.



אופן הכנסת האור לחללי התצוגה ממשיך להשתנות, ישנם שלושה חללים ברצף שהאור נכנס אליהם באמצעות היפר מרחבי , מעל לפתח ישנו גג קל המונע כניסת גשם אך בכל זאת ניתן לראות את צינורות הניקוז היצאים מהפינות.
הצורה כמו מרחפת במרכז התקרה כאשר האור הבוהק מקיף אותה מכל הכיוונים.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

העניין במפגש אור פינה בגג ועל גבי הקיר

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

הקמרון ההפוך בעל החלונות בצדדים, האור פוגע בתקרה המתעגלת ומתפזר לכל החלל
(צריך להעביר את התמונות לשחור לבן כדי להבין את העוצמה)

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

הפעם החלונות הם מעל לתקרת הסיגר כך שהאור מתפזר לעבר הקירות, במרכז התקרה נעשה שימוש בלבני זכוכית על מנת ליצור פס אור, המאפיין חוזר על עצמו כמה פעמים במבנה ומדגיש את הציר האורכי.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

המשכן כולל שני חצרות פסלים בנויות, חצר הפסלים הראשונה בנויה כך שמשני צידיה קירות אטומים אך בשני הכיוונים האחרים ישנם "משרביות" המאפשרות מעבר אויר, במרכזה בריכה ריקה וסביבה פסלים אך החצר אינה יוצרת תחושה מזמינה לשבת בחיקה.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

החצר השניה סגורה יותר וככזו יש בה יותר צל וצמחיה ירוקה, שם נפתח "קפה ביקלס" וזה מקום מעולה להנות מקפה.

הצמחיה ההשתלטה על המבנה מבחוץ יוצרת עיניין רב בחלונות המולבנים מבפנים

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

בקצה המוזיאון ישנה נקודה להנצחתו של ביקלס, מוצגים שם שולחן השרטוט, כלי עבודה וספרים אשר שימשו אותו.

אזור הקבלה והכניסה שופץ על ידי משרד האדריכלים עדה כרמי-מלמד וכעת הוא נראה כך

פתחי האור בתקרה במבט מבחוץ

אחד הדברים הצורמים הינה הטכנולוגיה שמפרה את היושר של המבנה עם זה בדמות מזגנים (פנים וחוץ) גלאי נפח ועשן ועוד שלל חוטים העוברים מצד לצד.

לא כתבתי כאן אודות התערוכות במשכן אך יש תערוכת קבע ותערכות מתחלפות, מחיר כניסה לסטודנט 10 ש"ח.
אתר המשכן מעולה ומכיל חומר רב אודות המבנה ואמנות המוצגת.
מאמר משובח בנושא המשכן והאור נכתב על ידי בנואה לה טיירי דנקן.
תמונות נוספות:
פליקר
פיקאסה

קישור קבוע תגובה אחת

איל עברי סטודיו באדריכלות פגמים קלים

אוקטובר 4, 2009 at 4:11 pm (אדריכלות, אדריכלות דיגיטלית, איל עברי, פרויקטים אישיים)

Open publication – Free publishingMore design




הפרויקט נקרא פגמים קלים והוא עוסק בתכנון שכונת מגורים לחרדים בטבריה.
מתוך בדיקה שהעלתה שהאוכלסיה החרדית גדלה בקצב גדול מאשר האוכלוסיה החילונית וזקוקה למגורים בעלי אופי יחודי.


ההנחה הראשונית היתה "כולנו דפוקים במקצת", מדוע אנחנו מנסים לעשות את המבנים שלנו מושלמים?


הרעיון היה ליצור אוביקטים דומים ושונים בו זמנית.
כמו בני אדם -מרחוק נראים אותו דבר אך מקרוב לכל לכל אחד יש את הפגמים שלו, זה הדבר המייחד אותנו.

כך הגעתי לפגמים קלים: מבנים שנראים דומים אך לכל מבנה יש יחוד המבדיל אותו.


הכוונה אינה להפוך את התכנון ליותר לוגי (לוגי זה למחשבים ומהנדסים עם בעיית התפתחות חברתית) אלא איך לתכנן בצורה יותר אנושית ,

רגש, בילבול וקבלה של טעויות כחלק מתהליך התכנון. העבודה הידנית עם החוטים והמסמרים ע"ג הספרים לימדה אותי לתת ביטוי לתת מודע ולדברים שלתחושתי נעלמים בתהליך תכנון מכוון לוגיקה בעיקרו.



דגשים שלקחתי בחשבון בעת התכנון:

  1. יצירת קהילה סגורה מתוך כבוד לבחירה החרדית בבידול חבריה
  2. אלגוריתם יהודי-כמה שיותר קרוב לרחוב שמחוץ לשכונה המעטפת יותר צפופה, לצורך יצירת הגנה על הגטו
  3. שימוש בגריד עירוני חדש-יצורים החיים בקבוצות מתוך בדיקת ונסיונות הצבה של מבנים ב-א/סימטריה
  4. התייחסות לקבר הרמב"ם
  5. קו רקיע משתנה בהתאם למיקום המתבונן, המדגיש את ההרים והנוף סביב

אומנם אני מעלה את הפרויקט באיחור אופנתי,-נעשה בסמס' א', אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם.


אני מזמין אותכם להעביר למצב: FULL SCREEN לצפייה מיטבית, יש 3 פרקים ו-41 שקופיות
יש לעמוד באמצע התמונה ואז האופציה עולה.

עבודות סטודנטים לאדריכלות, פרויקט אדריכלות, סוף סמסטר, הגשה אדריכלות, ארכיטקטורה




קישור קבוע תגובה אחת

Next page »