אדריכלות רכב – פרק ב'
היחידות בעולם מבין יצרניות הרכב שבראשותם מוזיאון רכב אישי המשלב את היסטוריית הרכב שלהם ובעלות אמירה אדריכלית הם יצרניות הרכב הגרמניות, את פולקסווגן כבר ראינו ועכשיו לשאר היצרניות:
B.M.W
המרכז של ב.מ.וו במינכן הוא ממרכזי הרכב הגדולים וכולל את מגדל מטה החברה, מוזיאון החברה ומרכז תצוגה מתקדם.
כבר מרחוק נראה מגדל המשרדים של החברה הקרוי מגדל ארבעת הצילנדרים ובצמוד אליו ניצב מבנה חצי כדור הקרוי הקערה ההפוכה, על גגה מצוייר סמל החברה, הצמד הזה תוכנן בסוף שנות השישים על ידי Karl Schwanzer ,המבנים בצבע המטאלי מעבירים את התחושה הקידמה הטכנולוגית שהחברה מייצגת.
המוזיאון שתוכנן היה במבנה דמוי הקערה ההפוכה בולטת ליד המגדל אך ברבות השנים הוא היה צר מלהכיל את כל המוצגים שהגיעו למוזיאון שכן ב.מ.וו מייצרת רכבים, אופנועים ומנועי מטוסים(מהם לקוח סמל החברה).
התוכנית החדשה שנהגתה בידי ATELIER BRUCKNER כוללת את מבנה הקערה ותוספת בניה של שלוש קומות מתחת לקו התחתון של הקערה כל זה עם עיצוב פנים חדש.
הקערה כוללת מספר במות עגולות המחוברות ברמפות מתעגלות, ממרכז הקערה יורדת רמפה גוגנהיימית על לקומה התחתונה של המוזיאון שמחברת בין החלל העגול לחלל המלבני
החלק המלבני של המוזיאון כולל חללי תצוגה נוספים ורמפה המחברת בניהם
השפה ה"היי טקיסטית" ממשיכה לאורך כל חלקי המבנה וכוללת זכוכיות, וחיפויי אלומיניום לקירות ולגשרים
לרכבים הקלאסים המיוחדים ישנם חללים בעיצוב שונה המעניק את הרשמיות המגיעה להם
וזהו מרכז התצוגה המתקדם הממוקם מעבר לרחוב
MERCEDES-BENZ
המוזיאון של מרצדס ממוקם בשטוטגארט ותוכנן על ידי UN studio בשנת 2006 , תוכניותו של המבנה היא משולשת בעלת פינות מתעגלות, בין הפינות לשעבר למרכז המשולש מחברים קורות בטון היוצרים את סמל החברה הנראה במבט מקומת הקרקע לגובה כל שמונת קומות המוזיאון.
גם כאן קונספט המבנה משולב בספירלה , הפעם יותר מורכבת, הרעיון מתחיל בכך שעולים במעלית לקומה שמינית ומשם ניתן לרדת בשני אופנים , האחת דרך תצוגת הרכבים ההיסטורית ואילו השניה הנקראת דרך האוספים וכוללת את הרכבים היותר מיוחדים של החברה, המסלול אינו מחייב ובכל קומה ישנה אפשרות החלפה בין המסלולים.
דרך הקישור הזה תוכלו להבין זאת
הבניין עשוי בטון אך בעוד החוץ מחופה פנים הבניין נשאר עם הבטון המודרני.
PORSCHE
ונשארים בשטוטגארט עם יצרנית רכב שונה ומיוחדת, בעוד הקודמות מתחרות אחת בשניה פורשה ממוצבת בנישה שונה כבר הרבה מאד זמן ואילו פורצת לנישות חדשות שלא היתה לה בהן דריסת רגל עד עכשיו, חשוב לציין שזוהי היצרנית הכי רווחית בעולם וככזו המוזיאון צריך להיות בהתאם.
מוזיאון נחנך בתחילת השנה ותוכנן על ידי האוסטרי delugan meissl והפירמה HG MERZ הרעיון של המוזיאון משתלב עם הרעיון של פורשה הרכב, יצירת סנסציית חושים למבקר החל מהמבט חיצוני ובהמשך במהלך בגלריות המרחפות הפנימיות
חלל המוזיאון העיקרי נח על מספר מגה עמודים המאפשרים למבנה להראות כמנותק מהקרקע, מסבכים הם עיקר הקונסטרוקציה ומאפשרים מפתחים גדולים.
גם כאן המבנה מחופה בעיקר המסורת ההיי טקית.
מרכז פרס לשלום- לקראת פתיחה
לפני יותר מחודש (סליחה על האיחור, הייתי במילואים) השתתפתי בסיור בבית פרס לשלום ביפו בהדרכת אדריכל הפרויקט יואב מסר. עשר שנים נמצא הפרויקט בהקמה ועכשיו הוא בליטוש אחרון לפני הפתיחה.
על הפרויקט חתום האדריכל האירופאי מקסימליאנו פוקסס כאשר נציגו בארץ הוא האדריכל יואב מסר שמסביר בסיור על ההתמודדות עם יצירת המבנה מסקיצה אדריכלית על מפית נייר ועד לתוכניות עבודה מורכבות ליישום בשטח.
הסקיצה של פוקסס הראתה חזון בדמות מבנה שכבות המרחפות אחת מעל השנייה שבראש המבנה מצחייה גדולה הפונה לים, יואב החליט להוכיח שאת האימאג הנראה בעיפרון ניתן לתרגם למבנה יציב המשדר לסביבה את הרעיון.
הקמת המבנה מתחילה במגרש בעייתי הגובל מכיוון מערב בים, מכיוון דרום בבית קברות מוסלמי עתיק ומכיוון מזרח שכונת מגורים יפואית, התמודדות קשה למבנה המייצג 'שלום' וצריך להתייחס לסביבה בצורה נאותה בכל חזיתותיו.
שכבות העופרת מהסקיצה תורגמו במבנה לפסי בטון בעל גוון ירוק, את הבטון יצקו באתר במספר תבניות והשחילו על עמודי בטון שיוצרים את הרווח בין הרצועות,הרווח הזה נסגר מבחוץ על ידי זכוכית.
האור נכנס פנימה מבעד לשכבות ומאיר את החלל הפנימי במשך כל היום ומופץ החוצה מתוך המבנה בעת החושך.
החתכים מסבירים את קשרי הקונסטרוקציה ויחסי החללים הפנימיים.
המשחק המתעתע בין השקיפות לאטימות במבנה אולי מצליחה להתמודד עם סוגיית ההתייחסות לסביבה כי מהיכן שלא תביט בו לשניה הוא שם ולשניה נעלם.
לשמוע את יואב מסביר על תהליך יצירת המבנה הייתה בהחלט חוויה חשובה עבורי וכמו שכתבתי בהתחלה, גרמה לי להשראה פנימית להמשך העבודה.
מבנה אבן
מוזיאון היסטוריה של העיר Ningbo בתכנונם של האדריכל Wang Shu בשיתוף Amateur Architecture Studio.
התמונות צולמו על ידי Iwan Baan.
שילוב מספר ציפויי אבן ובטון בכל חזיתות המבנה.
תיירות שונה- באונוס איירס , ארגנטינה
כסטודנט לאדריכלות אני אוהב לחוות ערים גדולות תמיד זה מתחיל עם אתרי אדריכלות המתויירים שכולם מגיעים לראות אבל אז אני עובר למצוא להתבונן במבנים שונים שמהווים יצירות מיוחדות.
בואנוס איירס בירת ארגנטינה היא התפוח הגדול של היבשת הדרומית, אחרי שראיתם את "נואבה דה חוליו" השדרה הרחבה עם האובליסק במרכזה, בניין הפרלמנט הוורוד , שדרות יפיפיות המובילות לפלאזות מרתקות ואת שאר אתרי המיינסטרים שמייחדים את העיר, כדאי לפנות ולראות עוד מספר מקומות שונים ומיוחדים, זה לא אדריכלות עכשווית אבל האדריכלות המודרנית של לפני כמה עשרות שנים בולטת בזרותה על פני מרקם העיר האופייני.
וחוזרים כמה שנים אחורה לשנות הבטון האופנתי, במרכז הרובע העיסקי של העיר בין מבני בנקים מונומנטלים מרשימים ניצב מבנה שונה ומוזר, bank of london הוא מבנה בטון פינתי הנראה כי הונחת לנקודה מהחלל, המבנה עוצב בידי האדריכל הארגנטינאי Clorindo Testa ופירמת האדריכלים SEPRA בשנת 1959 , המבנה יושב בפינתם של שני רחובות צרים ובניגוד לשאר המבנים בסביבה הוא מתייחס לפינה כמקום ציבורי ומגדיר אותה על ידי קומתו העליונה, המבנה נראה כקופסת זכוכית העטופה ברגלי בטון חייזריים נוגעים לא נוגעים בזכוכית.
מבנה נוסף של אותו האדריכל הינה הספריה הציבורית שתוכננה בשנת 1962 וגם היא עיקרה עבודת בטון, באזור הזה הנוף העירוני שונה, מצידה האחד ישנו פארק גדול ומצידה השני ישנו אזור מגורים עירוני. המבנה מתחבר לשני הצדדים ומהווה בצורתו המיוחדת לנדמארק מקומי .
מבנה איקוני נוסף הינו מגדל מגורים ישן מ1936 בשם Kavanagh Building היושב מעל פלאזה סאן מרטין, נפחי המבנה מתייחסים למגרשו המשולש ויוצרים פינות מבנה מיוחדות.
המבנה בנוי בסגנון האר-דקו והיה בזמנו מתקדם במגוון תחומים.
לסיום במרחק קטן מהבירה, רק ארבעים וחמש דקות נסיעה מבאונוס נמצאת העיר לה פלאטה, בעיר שבנויה בתכנון סימטרי אורטוגונלית ודיאגנולית ישנה וילה קטנה שאותה תיכנן האדריכל הידוע לה קורבוזייה.
Curutchet house תוכנן על ידי קורבוזייה בשנת 1951 והוא המבנה היחידי של האדריכל באמריקה הדרומית, הוילה שימשה כקליניקה ומגורים עבור ד"ר פדרו, מעניין לשמוע שהאדריכל לא פגש את הלקוח וגם לא היה באתר הוילה מעולם.
בוילה ניתן לראות מספר אלמנטים אדריכלים המאפיינים את קורבוזיה, הצבע הלבן, עץ בתוך המבנה, רמפות ומערכת הצללה הפרוסה על כל החזית.
גם באדריכלות עכשיווית יש לבאונוס מספר מבנים , סר נורמן פוסטר מתכנן מבנה משולב מגורים ועסקים וגם להם כמובן יש גשר קאלאטרווה שמגשר מעל הנמל הישן, הגשר כאן ממוקם בצורה פופורציונית לאזור ומהווה מוקד משיכה שמגשר בין העיר הישנה לחדשה, האינטרפטציה כאן נשאבה על ידי האדריכל מזוג שרוקד טנגו ולמען האמת רואים את זה בצורת הגשר החדה ושילוב משחקי האור וצל.
