האם אפשר לאהוב וקטורים? Loveline
מקבץ עבודות העוסקות בדרכי ביטוי שונות של קווים בעיקר מהאתר האיכותי
behance
המתאימים לרוח הזמן
להתחלה קווים במרחב של Sébastien PRESCHOUX
Patrick Gunderson
עוסק במניפולציות של תמונות בעזרת תיכנות בפלאש
Frank Plant
מצייר וכותב עם ברזל
James White בוחן את הצבעוניות והתנועה
instanthutong
תופר גובלן של עיר בסין
ועוד הרבה עבודות סיזפיות
אפשר לעצור את הזמן, או לפחות להקפיא אותו לרגע
אבל מקרוב זה נראה מפחיד מעט
claire-morgan מדגים תנועות קפואות
אני ממליץ לכם להיכנס ללינקים המצרופים יש שם עבודות מעולות
לינק הפתעה!-עמותת האדריכלים שדרגה את האתר, יוסי מטלון הוא עורך האתר אז אנחנו מצפים לטוב ומזמינים אותכם להציץ.
ארכיבלנדר ממליצים להירשם לעמותה ולקחת חלק
בחיזוק מעמד האדריכלות והאדריכלים בארץ הקודש
עוד על קווים ומרחבים:
תנועה סטטית,
Lebbeus Woods
פיתוח בר קיימא בישראל 2007 הלמ"ס, הלשכה מרכזית לסטטיסטיקה
1. מליחות מי אקוויפר החוף, המספק כ 40% מצריכת המים השנתית, עולה בהתמדה בקצב של כ 2- מיליגרם כלוריד לליטר בשנה. (מים הם הבעיה העיקרית לתושמת לב האדריכלים המתכננים)
2. רמת פליטות גזי החממה בישראל שומרת על יציבות מאז שנת 2000 והיא עומדת על קרוב ל 74- מיליון טון (במונחי פחמן דו-חמצני) בשנת 2006 .
30 מינים נכחדו ו 146- מינים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה.
4. כ -26% מאוכלוסיית מדינת ישראל מתגוררת ברצועת חוף הים התיכון, המהווה כ 2%- בלבד משטח המדינה.
צפיפות האוכלוסייה באזור זה גבוהה פי 14 מצפיפות האוכלוסייה בכלל שטח המדינה.
5. רמת המינוע של רכב פרטי בישראל עולה בשיעור ממוצע של 7% אחוז בשנה.
ולנתונים האופטמיים:
א. בכל שנה נוספים כ 15- אלף דונם יער נטוע בישראל. שטח היער היווה 9% משטח המדינה בשנת 2005.
ב. כמות הפסולת לנפש ליום ירדה ב- 12% , מ 1.9- ק"ג בשנת 1996 ל- 1.7 ק"ג בשנת 2007 . לעומת זאת, בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש חלה עלייה של 22% בתקופה המקבילה. ניתן לייחס חלק מהירידה בכמות הפסולת לנפש לעלייה בהיקפי המחזור, במיוחד של פסולת אורגנית.
באקורבט הנ"ל תחת הערך: ממצאים עיקריים נמצא הטקסט המלא לעיונכם.
ואם אתם ממש חייבים לקרוא הכל אז בבקשה לינק:
ממדים לפיתוח בר קיימה בישראל 2007 הלמ"ס
כלל שהמידע כתוב בצורה יותר משעממת והגרפיקה יותר גרועה הוא כנראה משפיע בצורה קריטית על חיינו.
עוד כאב אחד קטן וסיימנו להיום
הצעת חוק ההסדרים: הפחתת ארנונה למפעלי נשק פרק ה', סעיף 11 2 לינק לאקרובט
משמעות השינוי: הקטנת תשלומי הארנונה שמשלמים מפעלים לייצור נשק לרשויות המקומיות. תיקון מדרג התשלומים לפי שטחי הקרקע נעשה בעקבות לחץ של המפעלים האלה, בעיקר "תעש". למשל, בעקבות התיקון יקטנו הכנסותיה של עיריית הרצלייה מתשלומי ארנונה ש"תעש" משלמת בכ 1- מיליון ש"ח.
(מרכז המחקר והמידע של הכנסת)– תודה לעידו
למי איכפת?
מדינה שרוצה שלום ואחד מענפי היצוא החושבים לה הוא נשק?
מה לעזאזל נעשה עם שלום, יהיה משעמם,
סולם האינטרסים יאלץ להיבנות מחדש,
ואנחנו הרי לא אוהבים שינויים.
מהנדסים יצטרכו לחשוב על איך לטהר מים במקום איך לטהר מבנים
בשביל מה לשנות? הרי כולם מרוויחים מצוין?
אז שלא ישלמו ארנונה, שישפכו את החומרים הנוראים שלהם לתוך הבארות שלנו, ממילא המים יותר מלוחים כך שלא נרגיש בהבדל.
תמיד אפשר לקנות אייס קפה ארוז לקחת הביתה באסקפיזם ולהאדיר את הבריון הטוב והצייתן שמשרת את המדינה ללא מחשבה על המניעים.
אף אחד לא רשע כל אחד מייצג אינטרס שמצדיק את מעשיו.
מה האינטרס שלכם ?
למען הדורות הבאים – הפנינג לילי ייחודי


אם אכן התוכנית תצא לפועל, עלולים מצוקי המכתש להינזק קשות ולעזאזל הטבע.
את האירוע ידריכו מדריכי בית ספר שדה הר הנגב של החברה להגנת הטבע והוא יכלול טיול שקיעה להר גמל, פעילות יצירה לילדים, טיולי אופניים, טיול לאור ירח ועוד. תחילת הפעילות: 17:00, שעת סיום משוערת: 23:30.
הפעילות ללא תשלום.
לפרטים נוספים: בית ספר שדה הר הנגב, החברה להגנת הטבע, טל' 08.6588615
ובאתר
בתקווה שהדור החדש של המתכננים והיזמים ישכילו להבין שבמקום שבו נגמר הטבע אין לנו זכות קיום.
מי המתכנן-למי איכפת
מצב האדריכלים בארץ מטריד אותכם?
אתם חושבים כבר זמן מה שהמקצוע איבד מיוקרתו?
דעתכם על הבניין לא חשובה,גם לא על ההדמיות
ולא האופן שהוא נתפס בעיר.
למה האדריכל לא דואג לקבל קרדיט
לאף אחד אין ספק שהושקעה פה המון עבודה
הבניין תוכנן ע"י?
אם אתה תופס את עצמך כמו מהנדס חשמל אז לא צריך קרדיט
אבל לפחות שתתפרנס כמו אחד כזה 10000 שקל
(על מנת להבין את הפוסט צריך לקרוא את הכתבה-הלינק הוא הכותרת)
שימור אקטואלי
לפני כשבועיים פורסמו בעיתון הארץ שתי כתבות בנושא שימור, האחת לגבי "בית מבטחים" בזכרון יעקב והשניה לגבי הקפלה ברונשאן של קורבי.

ולמקומותינו
בית מבטחים תוכנן כבית הבראה אך עם השנים ננטש ונשאר שומם על ההר, יזמים רעבים לאחוזי בניה תשואתיים תכננו לקנות את השטח עם הבניין ולבנות מבני מגורים על חורבותיו, למזלו של הבניין , לילי אלשטיין, מבעלי טבע ותורמת לאמנות קנתה את המבנה מתוך הבנת חשיבות שימורו והפיכת המקום למרכז תרבות, אך היום, שנתיים לאחר הקניה כאשר מפורסמות התוכניות למבנה מגלים התושבים כי התוכנית למבנה גרנדיוזית ואינה מתאימה למקום ולסביבתו, בנוסף לכל אלו וחמור ביותר מהמבנה המקורי משאירים רק את צורת הגל אך את כל השאר מחליפים.
הנושא מהווה אישיו אדריכלי חשוב במדינה ושכזה הוא קיבל עצומה משלו עליה חתמו 13 איש כולל כותב שורות אלו.
מכתב ללילי אלשטיין מידי האדריכל ברק טפר
במידה ואתם רוצים להשפיע:
החיים הקשים של האדריכלים הצעירים-שני שילה
ההנחיות החדשות משפיעות על שוק האדריכלים כולו.
כך למשל, משרדי אדריכלים קטנים מתבססים על אדריכלים צעירים.
בעקבות ההנחיות החדשות, משרדים אלו לא יוכלו להעסיק את אותם אדריכלים
וייאלצו להיסגר או להסתמך על הנדסאי אדריכלות".
פורסמה כתבה נוספת בנושא המאבק
לינק
הנושא מתקדם אך עוד לא נפתר
במידה ותחליטו לקרוא
תבינו את מצבנו טוב יותר
לחלקנו זה העתיד ולאחרים זה ההווה
בלוג המאבק
נפתח בלוג המרכז את פעילות המאבק בהחלטות רשם האדריכלים:
http://yafi.blogli.co.il/
הבלוג יפרסם את הכיוונים במאבק על החלטות הרשם, יעדכן על הישגים, ויאפשר שיתוף פעולה.
בנוסף, מונתה אדריכלית המרכזת את העבודה בנושא מול כל הסטודנטים בארץ- ישיבה בעוד שבועיים.