ריהוט אורגני
התערובת עשוייה מסוגים שונים של נסורת כך שבכל רהיט היא מקבלת צבע וטקסטורה אחרת
השולחן הזה שעוצב על ידי דניאל דנרה מתחקה אחרי צורות הטופוגרפיה הטבעית ומשתמש בה בממשק החיבור בין העמוד למשטח
והפריט האחרון הוא סט ריהוט המורכב מודולים המתחקים אחרי פרקטל אורגני
להפריח את השממה
הנה פרוייקט שמנסה לתת פיתרון לחיים במדבר, ההתמודדות עם האקלים הקיצוני שאינו מתאים למגורי אדם מאלץ אותנו למצוא פתרונות יצירתיים.
הפרויקט הרעיוני הזה של הפירמה Matsys מציע פתרונות מרחביים לחיים אורבאנים באזור מדברי, האזור המתוכנן הוא אזור המדבריות בדרום מערב ארצות הברית ובמבט ראשון אנו רואים מצולעים פזורים על גבי נופי המדבר האינסופיים.
כדי להתגבר על בעיות המדבר העיר מתחפרת מטה אל מתחת לפני הקרקע, שם הטמפרטורות נמוכות יותר וניתן גם להתחמק מאור השמש, העיר מתחפרת עד שמגיעה למי תהום וכך בקומת הקרקע מסתעפות רשת תעלות.
כל מצולע כזה בנוי מקומות מגורים המונחות בהסטה אחת על השניה ויוצרות מגוון משטחי הליכה.
לא רק גשר
הנה רעיון שכנראה לא רלוונטי לארצנו הקטנה, גשר כפי שמשתמע משמו בעברית מקשר בין שני מקומות ולכן הוא תמיד מהווה ציר ותו לא, תחשבו שבמקום רק להשתמש בגשר כדי לעבור ממקום למקום הגשר הופך להיות המהות.
בארץ אין נהרות רחבים כל שכן נהרות הזורמים במרכז העיר ואם ניקח לדוגמא את נתיבי איילון כנהר הזורם בעיר עדיין לא הגענו לכדי התפתחות אורבנית בשני גדותיו שתאלץ ניצול של שטחים מעל הנתיבים הפתוחים.
הדימוי הראשון לגשר המערב שימושים הינו "הפונטה ויקו" בפירנצה , הגשר העתיק שימש בתחילה את בעלי האיטליז של פירנצה אך עקב הזיהום הרב ששפכו לנהר הוחלפו השימוש המסחרי של הגשר לטובת הצורפים. העובר בגשר אינו מרגיש כמנותק מהעיר אלא ממשיך ברצף העירוני.
מסתבר שגשר לונדון היה בעבר בעל פונקציות בנויות שנהרסו במהלך השנים ומידי כמה שנים עולה רעיון לבנות "גשר חי" חדש מעל התמזה הלונדוני, ההצעות נשארות על הנייר בהדמיות בסיסיות עקב דיונים לגבי כיווני ההתפתחות של לונדון.
הרעיון של הגשר האורבאני מקבל כאן חיזיון עתידי בדמות גשר גורדי שחקים.
הפרוייקט הזה של המשרד Real san fratello מראה איך הגשר משמש לשאר צרכים עירוניים, שילוב של מערכות תנועה, שימושים ציבוריים כמגרשי ספורט ופארקים, שימושים מסחריים וגם אפשרות למגורים פרטיים.
המפלס העליון משמש כטיילת כאשר כל השימושים מתבצעים בחלקו התחתון.
אחד הדברים הכתובים בפרוייקט הוא שהגשר הוא אחד המקומות הבטוחים לשהות בהם בשעת רעידת אדמה.
קובץ PDF אודות הפרוייקט.
ויהי אור- המשכן לאמנות עין חרוד – אדריכל שמואל ביקלס
"המשכן לאמנות עין חרוד" שתיכנן האדריכל שמואל ביקלס נחנך בשנת 1948 והוא אחד ממבני מופת שיצר האדריכל שמשחק עם האור, תחת שולחן השרטוט שלו נהגו ויושמו תוכניות לישובים ומבני ציבור רבים.
המשכן הוקם על ידי האמן חיים אתר והתקיים בצריף בקיבוץ עין חרוד, למשכנו הבנוי עבר בשנת 48 אך הבניה נמשכה עד לשנת 58, המבנה ערוך ב14 חללי תצוגה, שתי חצרות בנויות, ספריה וקפיטריה.
הכנסת האור למבנה שונה בכל חלל וחלל, כמו מעבדת ניסויים ליחסים שמנהל הטבע עם המבנה וכאן כמבנה ציבור שמוצגות בו יצירות אמנות האור צריך להעצים את היצירה אך לא לפגוע בה או בחווית הצפיה.
הכניסה המקורית אינה פעילה כיום
חזית המבנה מרמזת למצפה בפנים, העמודים נפרדים מקו הקיר מאפשרים לקיר לנוע בדרכו, הצורה יוצרת מקומות ישיבה פנימיים בספרייה
כניסה ראשית, צורה נגטיבית לנעשה בספרייה, דלת הכניסה עבודת אמן ברזל
מבט פנימי לעבר דלת הכניסה דרך שלושה חללים שונים באופיים ובעלי מפלסים שונים
הספרייה- הכנסת אור מהגג בעזרת חלונות עיליים בצורה מלבנית ובנוסף צורת הפתחים בקירות מעניקים לפינות הישיבה האישיות אווירה מיוחדת.
במרכז הספריה ישנו חלל כפול שממשיכים בו מדפי הספרים.
אופן הכנסת האור לחללי התצוגה ממשיך להשתנות, ישנם שלושה חללים ברצף שהאור נכנס אליהם באמצעות היפר מרחבי , מעל לפתח ישנו גג קל המונע כניסת גשם אך בכל זאת ניתן לראות את צינורות הניקוז היצאים מהפינות.
הצורה כמו מרחפת במרכז התקרה כאשר האור הבוהק מקיף אותה מכל הכיוונים.
העניין במפגש אור פינה בגג ועל גבי הקיר
הקמרון ההפוך בעל החלונות בצדדים, האור פוגע בתקרה המתעגלת ומתפזר לכל החלל
(צריך להעביר את התמונות לשחור לבן כדי להבין את העוצמה)
הפעם החלונות הם מעל לתקרת הסיגר כך שהאור מתפזר לעבר הקירות, במרכז התקרה נעשה שימוש בלבני זכוכית על מנת ליצור פס אור, המאפיין חוזר על עצמו כמה פעמים במבנה ומדגיש את הציר האורכי.
המשכן כולל שני חצרות פסלים בנויות, חצר הפסלים הראשונה בנויה כך שמשני צידיה קירות אטומים אך בשני הכיוונים האחרים ישנם "משרביות" המאפשרות מעבר אויר, במרכזה בריכה ריקה וסביבה פסלים אך החצר אינה יוצרת תחושה מזמינה לשבת בחיקה.
החצר השניה סגורה יותר וככזו יש בה יותר צל וצמחיה ירוקה, שם נפתח "קפה ביקלס" וזה מקום מעולה להנות מקפה.
הצמחיה ההשתלטה על המבנה מבחוץ יוצרת עיניין רב בחלונות המולבנים מבפנים
בקצה המוזיאון ישנה נקודה להנצחתו של ביקלס, מוצגים שם שולחן השרטוט, כלי עבודה וספרים אשר שימשו אותו.
אזור הקבלה והכניסה שופץ על ידי משרד האדריכלים עדה כרמי-מלמד וכעת הוא נראה כך
פתחי האור בתקרה במבט מבחוץ
אחד הדברים הצורמים הינה הטכנולוגיה שמפרה את היושר של המבנה עם זה בדמות מזגנים (פנים וחוץ) גלאי נפח ועשן ועוד שלל חוטים העוברים מצד לצד.
לא כתבתי כאן אודות התערוכות במשכן אך יש תערוכת קבע ותערכות מתחלפות, מחיר כניסה לסטודנט 10 ש"ח.
אתר המשכן מעולה ומכיל חומר רב אודות המבנה ואמנות המוצגת.
מאמר משובח בנושא המשכן והאור נכתב על ידי בנואה לה טיירי דנקן.
תמונות נוספות:
פליקר
פיקאסה
פסל קינטי-סרטון מומלץ
Maker Profile – Kinetic Wave Sculptures on MAKE: television from make magazine on Vimeo.
סוכה אישית SukkahSeat
אדריכלות רכב – פרק ב'
היחידות בעולם מבין יצרניות הרכב שבראשותם מוזיאון רכב אישי המשלב את היסטוריית הרכב שלהם ובעלות אמירה אדריכלית הם יצרניות הרכב הגרמניות, את פולקסווגן כבר ראינו ועכשיו לשאר היצרניות:
B.M.W
המרכז של ב.מ.וו במינכן הוא ממרכזי הרכב הגדולים וכולל את מגדל מטה החברה, מוזיאון החברה ומרכז תצוגה מתקדם.
כבר מרחוק נראה מגדל המשרדים של החברה הקרוי מגדל ארבעת הצילנדרים ובצמוד אליו ניצב מבנה חצי כדור הקרוי הקערה ההפוכה, על גגה מצוייר סמל החברה, הצמד הזה תוכנן בסוף שנות השישים על ידי Karl Schwanzer ,המבנים בצבע המטאלי מעבירים את התחושה הקידמה הטכנולוגית שהחברה מייצגת.
המוזיאון שתוכנן היה במבנה דמוי הקערה ההפוכה בולטת ליד המגדל אך ברבות השנים הוא היה צר מלהכיל את כל המוצגים שהגיעו למוזיאון שכן ב.מ.וו מייצרת רכבים, אופנועים ומנועי מטוסים(מהם לקוח סמל החברה).
התוכנית החדשה שנהגתה בידי ATELIER BRUCKNER כוללת את מבנה הקערה ותוספת בניה של שלוש קומות מתחת לקו התחתון של הקערה כל זה עם עיצוב פנים חדש.
הקערה כוללת מספר במות עגולות המחוברות ברמפות מתעגלות, ממרכז הקערה יורדת רמפה גוגנהיימית על לקומה התחתונה של המוזיאון שמחברת בין החלל העגול לחלל המלבני
החלק המלבני של המוזיאון כולל חללי תצוגה נוספים ורמפה המחברת בניהם
השפה ה"היי טקיסטית" ממשיכה לאורך כל חלקי המבנה וכוללת זכוכיות, וחיפויי אלומיניום לקירות ולגשרים
לרכבים הקלאסים המיוחדים ישנם חללים בעיצוב שונה המעניק את הרשמיות המגיעה להם
וזהו מרכז התצוגה המתקדם הממוקם מעבר לרחוב
MERCEDES-BENZ
המוזיאון של מרצדס ממוקם בשטוטגארט ותוכנן על ידי UN studio בשנת 2006 , תוכניותו של המבנה היא משולשת בעלת פינות מתעגלות, בין הפינות לשעבר למרכז המשולש מחברים קורות בטון היוצרים את סמל החברה הנראה במבט מקומת הקרקע לגובה כל שמונת קומות המוזיאון.
גם כאן קונספט המבנה משולב בספירלה , הפעם יותר מורכבת, הרעיון מתחיל בכך שעולים במעלית לקומה שמינית ומשם ניתן לרדת בשני אופנים , האחת דרך תצוגת הרכבים ההיסטורית ואילו השניה הנקראת דרך האוספים וכוללת את הרכבים היותר מיוחדים של החברה, המסלול אינו מחייב ובכל קומה ישנה אפשרות החלפה בין המסלולים.
דרך הקישור הזה תוכלו להבין זאת
הבניין עשוי בטון אך בעוד החוץ מחופה פנים הבניין נשאר עם הבטון המודרני.
PORSCHE
ונשארים בשטוטגארט עם יצרנית רכב שונה ומיוחדת, בעוד הקודמות מתחרות אחת בשניה פורשה ממוצבת בנישה שונה כבר הרבה מאד זמן ואילו פורצת לנישות חדשות שלא היתה לה בהן דריסת רגל עד עכשיו, חשוב לציין שזוהי היצרנית הכי רווחית בעולם וככזו המוזיאון צריך להיות בהתאם.
מוזיאון נחנך בתחילת השנה ותוכנן על ידי האוסטרי delugan meissl והפירמה HG MERZ הרעיון של המוזיאון משתלב עם הרעיון של פורשה הרכב, יצירת סנסציית חושים למבקר החל מהמבט חיצוני ובהמשך במהלך בגלריות המרחפות הפנימיות
חלל המוזיאון העיקרי נח על מספר מגה עמודים המאפשרים למבנה להראות כמנותק מהקרקע, מסבכים הם עיקר הקונסטרוקציה ומאפשרים מפתחים גדולים.
גם כאן המבנה מחופה בעיקר המסורת ההיי טקית.
Hu2-Before Leaving Check List
מדבקות וניל, אינפוגרפיקה ורעיונות טובים תמיד משמחים את העין
לינק הפתעה! Typeface Anatomy and Glossary
Milan expo 2015
צוות מתכנני הEXPO לשנת 2015 , שיתקיים במילאנו (אחת הערים שעל פי דעתי מחייבות ביקור), חושף את המודל הקונספטואלי, שעליו תתבסס התערוכה:
כל המדינות יקחו חלק בגן בוטני עצום מוקף בתעלות מים, אשר יספק את תנובתו לעיר ולמבקריה הן במובן המילולי והן במובן הרוחני והאינטלקטואלי.
כמו כן, התכנית שואבת את השראתה ממושגי יסוד תכנוניים של ערים רומאיות.
לכתבה המלאה – לינק
ולסיום…
תרשו לי לפרגן ולהוסיף ציטוט שמסכם יפה את האוירה הכללית שנוצרה בהקשר ל"טרנד הירוק" שמקיף אותנו, שחלקכם כבר כה רווים ממנו עד כדי הגברת חומציות הקיבה שלכם והקאה (ככל הנראה ירוקה):
" למרות שאין לי ספק שמאחורי הקמפיין הירוק יש כוונות טובות, אני טוען כבר שנים שהגימיקים הפנאטיים המעטרים את הנושא האקולוגי גורמים לכך שאדריכלים רבים מעדיפים להתרחק ממנו, ובעשותם כן, הם בעצם מתרחקים מאושיות המעשה האדריכלי. מקורו של המונח 'אקולוגיה' הוא במילה היוונית 'אויקוס', שפירושה 'מקום מגורים'. כלומר – אם אין 'אויקוס' אין אדריכלות, ולא יעזור שום אוקוס פוקוס.
"המזגן הוא המצאת המאה"…."הבעיה היא שהשימוש במזגנים סימם את האדריכלים והשכיח מהם שאחת המטרות הבסיסיות של התכנון היא התגוננות בפני האקלים, תוך הקטנת הצורך באמצעי קירור, חימום ותאורה מלאכותיים. ובעברית פשוטה – תכנון מודע אקלים עשוי לחסוך בשימוש בהם באופן ניכר (עד 70 אחוזים) וזה לא נתון שניתן לעבור עליו לסדר היום. "
תעלת חיבור יבשות
תחרות אדריכלים מעניינת לחיבור יבשת אסיה עם יבשת אמריקה הצפונית בנקודה צפונית בין אלסקה לסיביר, כמו "מנהרת התעלה" בין צרפת לבריטניה או לחילופין תעלת סואץ שמפרידה בין אסיה לאפריקה.
דרישות התחרות דיברו לא רק על גשר או תעלה מקשרים אלה גם על קישור בין תרבויות .
המיקום הגיאוגרפי המראה את היבשות והאיים שבניהם
במקום השני זכה משרד האדריכלים הצרפתים off architecture ששילב בתוכניותו תנועה לכלי תחבורה, אנשים וכמובן לחיות הים.
בחזית ניתן לראות את תנועת הרכבת, האוניה, נקודות, כלי רכב, מעבר ליונקים וטורבינות המנצלות את הזרמים ליצור אנרגיה.
גם האיים זוכים להתייחסות בכך שחוצבים בהם מקומות למגורי אדם הממשיכים את התעלה
