שרון נוימן | איל מלכא | שחר לולב: פרי ביכורים
בואו, תהנו, אם אתם מכירים בוגרים של ויצו תזמינו אותם
הכניסה חופשית.
איך נראים בתי הזיקוק מבפנים- גיא שחר
ההסתברות שאני אפרסם מייל שאמא שלי שלחה לי עמד עד היום על אפס.
כך שהחיים מפתיעים במידה זו או אחרת.
בנסיון לא להיגרר לקלישאות זולות של יחסי אם ובנה ועודף רגשנות סכרינית.
מוגשת המצגת המלמדת של גיא שחר , להתנהלות הבלוג שלנו היא קצת מפורט מידי, אבל את התמונות שתראו לקראת הסוף לא בטוח שיצא לכם לראות עוד פעם-הלבניות מבפנים ובכלל תמונות מרשימות מבתי הזיקוק והמון מידע אל איך, מה ולמה בבתי הזיקוק.
למי שהיה בהרצאה של פרופסור יגאל צמיר וזוכר את הפליאה שלו ממראה פנים הלבניות עלול להבין עכשיו את התחושה.
לממהרים עיברו לשקופית 82
אז שוב תודה לאמא
לינק הפתעה!
תערוכות בוגרים 2009 ויצו בצלאל שנקר ועוד
המרכז הישראלי מדיטק חולון מרכז את כל תאריכי התערוכות בבתי הספר לעיצוב ושעות הפתיחה בצורה נוחה וברורה.
אתם מוזמנים להסתכל על הפרסום לבחור את מה שמעניין אותכם ,לבקר בבתי הספר ולהתרשם מהתצוגות.
תפתחו את העינים, יש דברים חדשים לראות. (תודה לאורי על ההסבר להזמנה)
עוד שנה של מאות אם לא אלפי מעצבים מסוגים וגוונים שונים שסיימו את לימודיהם.
אחד הדברים הטובים בכל העניין הוא תערוכות הבוגרים, שאני מתכוון לפקוד חלק מהן,
ואולי אף לדווח על הברקות.
שאלה לקוראינו :
האם יש מושג בעברית או באנגלית שמשמעתו "עייפות מלראות יותר מידי יצרתיות"?
אני מניח שאני מקדים את המאוחר, אבל ככה הרגשתי בסוף שנה שעברה, למרות שזאת יופי של תחושה.
ההמלצה הראשונה היא ויצו
פתיחה: 20.7 19:00
ימים א' – ה' 12:00 – 18:00 ו' 10:00 – 14:00 שבת 10:00- 22:00
לינק שאינו הפתעה! תערוכות הבוגרים של המחלקה לעיצוב גרפי בויצו חיפה הועלתה בחלקה לרשת, טעימות קטנות.
הצעת הגשה:
להגיע לפחות שבוע אחרי הפתיחה, לא לגעת בכלום, אף פעם, בכלל, אני רציני, לברר את השעות בלינק למעלה ובסוף ללכת למקום שאפשר לשבת ולדבר על מה שראיתם עם מישהו.
אם אתם חושבים ללמוד עיצוב, להתלהב מהתערוכות זה התחלה טובה
דרור מילקביץ: ספסל במצוקה ונוער בסיכון
ממולץ ללחוץ על התמונה להגדלה
סקיצה ראשוניות
סקיצה ראשוניות
בתים מפנים – עצומה חיפאית
תגובתו של אבנר פינצ'ובר לא איחרה לבוא והחלטנו להאיץ את התהליך בעזרת עצומה הקוראת לפתיחת דלתות במקומות המיוחדים כאן בעיר.
כתב העצומה:
ערכי מורשת מוחשיים ובלתי מוחשיים – מה ראוי לשימור?
חזית ימית
לפני שבועיים שמעתי הרצאה של פרופ' יגאל צמיר שבה הוצגו תוכניות הפיתוח לרצועת החוף בחיפה, ניתנו שם כמה חזונות לגבי רצועת החוף הפתוחה והבנויה בחיפה ואחד הדברים המעניינים היה נושא פיתוח הנמל כחזית ימית של העיר חיפה.
שילוב של עיר וים יוצרים מבנים מיוחדים , התמונה הישנה הזו של קזינו בת גלים והבריכות הנושקות לים כמו גם בריכת גורדון תל אביב שנהרסה לא מזמן יוצרות גירוי לקשר עיר ים .
הנה מספר פרויקטים שגורמים לך לרצות להקדים את הקיץ ולעבור לבגד ים.
על גדות נהר השפרה- ברלין
קופנהגן
ועוד פעם קופנהגן
יגאל צמיר-תכנון חופי חיפה
פרופסור יגאל צמיר אצלנו ב-15:00
במידה ואתם נמנים עם קוראי הבלוג הספונטנים
אתם מוזמנים להרצאה.
במידה ולא, אשתדל לפרסם בפעם הבאה במועד מוקדם יותר.
עיצוב הפוסטר: איל עברי
יחידת המגורים- מסביב לעולם
אני תמיד נהנה להיחשף מחדש לסגנון המודרניסטי ברחבי העולם, ההעתקה הכמעט
זהה של מבנים מכל רחבי הגלובוס לאזורים חדשים ושונים באופיים גורמת לי להרגיש שאני נפגש עם המוכר והידוע באינטרפטציות שונות.
באזור מגורי בחיפה ישנם מספר יצירות מודרניסטיות שמתכתבות עם יחידת המגורים של לה קורבוזייה, יחידת המגורים (Unité d'Habitation בצרפתית ) שתוכנה על ידי לה קורבוזייה בשנת 1947 במרסי צרפת היוותה מקור לחיקויים בכל רחבי העולם כמובן שבשינויים המתאימים עצמם למקום ולתקופה.
ליאון בלום חיפה
אדריכלים:
אל מנספלד, מוניו ויינראוב-גיתאי
ומחיפה ליבשת אחרת – ארגטינה שבדרום אמריקה נשלטה על ידי הספרדים בשנות הקולוניאליזם הספרדי וכתוצאה מכך הערים בה בנויות בצורת קוואדרות מרובעות שמתחילות מהפלאזה המרכזית בעיר וממשיכות לכל רחבי העיר,
בכל קוואדרה כזו ישנו קונטור מבנים צמודים המהווה את גבולות הציבורי אל מול הפרטי.
העיר סלטה שבצפון ארגנטינה בנויה על פי הפרוגרמה הזו של טיפולוגיית הקוואדרות ,כך שבכל מקום שאתה הולך בעיר אתה מוקף בניה, עד אשר אתה מגיע לאזור שבו ממוקם המבנה הזה.
העיר סלטה- קוואדרות, פלאזה ויחידת המגורים
אני לא יודע כמה תושבים גרים בכל קוואדרה אבל ניתן לראות את המרקם העירוני הזהה המעיד על צפיפות מסויימת ברחבי העיר, אבל פתאום ישנו בניין (מסומן בסגול)ששטח המגע שלו עם הקרקע הוא רבע מכל שטח הקוואדרה אבל גרים שם ככל הנראה פי כמה כמה אנשים.
הדימיון ליחידה של קורבוזייה במרסי היא גדולה, זה מתחיל בקומת העמודים הגבוהה שמנהלת בצורה רגישה את הגאפ בין הקרקע למבנה, ממשיך לטקסטורת הבטון בעמודים ובחזית ומתבטא גם בשטח פתוח קרקעי לטובת הדיירים כתוצאה מכך שהמבנה נבנה לגובה ולא נפרס על פני כל הקוואדרה.
ואני אהבתי לראות איך מבנה מוכר צץ בצורה דומה בקצה השני של העולם.
