בתים מבפנים 2009- הכיכרות הקסומות של תל אביב
כמידי שנה גם השנה התקיים אירוע "בתים מבפנים" בתל אביב , והשנה בסימן חגיגות 100 השנה לתל אביב היה אירוע גדול במיוחד.
בית פיליציה בלומנטל – כיכר ביאליק, אדריכלית נילי פורטוגלי.
מבט אל בית העירייה הישן
מתוך המבנה
האדריכלית פורטוגלי מתכננת אדריכלות הוליסטית בה ישנה הרמוניה המתחילה במרקם העירוני ונמשכת עד לפרטי הבניין, הסיור במבנה כלל את דברי האדריכלית, סרט אודות גישת התכנון שלה, וסיור במבנה המרשים.
משם לכיכר המלך אלברט, הכיכר שמתחרה בכבוד עם כיכר ביאליק עטופה במבנים מרשימים שבראשם בית הפגודה בתכנונו של אלכסנדר לוי, האדריכל יואב מסר בשיתוף פרופ' ניצה סמוק עורך שימור לשניים מהמבנים העוטפים את הכיכר, נחנמי 23 ו 25, כיום המבנים במהלך בתהליך שימור שבסיומו יהפכו לבית מגורי יוקרה ומלון בוטיק בהתאמה.
מעטפת נחמני 23 מוחזרת למצב המקורי ואילו פנים הבניין משתנה בהתאם לפונקציות החדשות שיתאימו למגורים עכשוויים, על גג המבנה נוספת קומת מגורים העשויה עץ.
חלל נחמני 23 במהלך האירוע
עירית ואני במרפסת – נחמני 23
לחץ על התמונות להגדלה
יואב כמו הגיע מוכן לעבודת סרט נע מתחיל במצגת על היסטוריית המקום והמבנה : תמונות ישנות, משפחות, חומרי בנייה מקורים ומשם עובר להדמיה של המבנה לאחר השימור, לאחר מכן עולים למעלה עם הקומות ומקבלים הסברים על השינויים במבנה, אתגרי השימור והסביבה.
נחמני 25 מורם על כלונסאות זמניות לשם חפירת חניון .
הגג תיבנה בריכה לרווחת אורחי המלון
פרט מרזב
אירוע "בתים מבפנים" שיובא מערים גדולות בעולם מותאם בצורה מופלאה לתל אביב , אך האירוע שהתחיל ברעיון של פתיחת דלתות למבנים מיוחדים ומעניינים, טפח וטפח למצב בו כל מי שיש לו דלת פשוט פותח אותה לקהל ולמרות הריבוי, המבנה היחיד שכולם רוצים לראות – בית הפגודה, עדיין חסום לקהל.
בית הפגודה- מבט מנחמני 23
שנתיים וחצי בחיפה ואני כבר מכיר ויודע שיש לעיר הזו מספיק מקומות ,היסטוריה , אדריכלות ואנשים שיכולים להצדיק אירוע זהה.
מרכז פרס לשלום- לקראת פתיחה
לפני יותר מחודש (סליחה על האיחור, הייתי במילואים) השתתפתי בסיור בבית פרס לשלום ביפו בהדרכת אדריכל הפרויקט יואב מסר. עשר שנים נמצא הפרויקט בהקמה ועכשיו הוא בליטוש אחרון לפני הפתיחה.
על הפרויקט חתום האדריכל האירופאי מקסימליאנו פוקסס כאשר נציגו בארץ הוא האדריכל יואב מסר שמסביר בסיור על ההתמודדות עם יצירת המבנה מסקיצה אדריכלית על מפית נייר ועד לתוכניות עבודה מורכבות ליישום בשטח.
הסקיצה של פוקסס הראתה חזון בדמות מבנה שכבות המרחפות אחת מעל השנייה שבראש המבנה מצחייה גדולה הפונה לים, יואב החליט להוכיח שאת האימאג הנראה בעיפרון ניתן לתרגם למבנה יציב המשדר לסביבה את הרעיון.
הקמת המבנה מתחילה במגרש בעייתי הגובל מכיוון מערב בים, מכיוון דרום בבית קברות מוסלמי עתיק ומכיוון מזרח שכונת מגורים יפואית, התמודדות קשה למבנה המייצג 'שלום' וצריך להתייחס לסביבה בצורה נאותה בכל חזיתותיו.
שכבות העופרת מהסקיצה תורגמו במבנה לפסי בטון בעל גוון ירוק, את הבטון יצקו באתר במספר תבניות והשחילו על עמודי בטון שיוצרים את הרווח בין הרצועות,הרווח הזה נסגר מבחוץ על ידי זכוכית.
האור נכנס פנימה מבעד לשכבות ומאיר את החלל הפנימי במשך כל היום ומופץ החוצה מתוך המבנה בעת החושך.
החתכים מסבירים את קשרי הקונסטרוקציה ויחסי החללים הפנימיים.
המשחק המתעתע בין השקיפות לאטימות במבנה אולי מצליחה להתמודד עם סוגיית ההתייחסות לסביבה כי מהיכן שלא תביט בו לשניה הוא שם ולשניה נעלם.
לשמוע את יואב מסביר על תהליך יצירת המבנה הייתה בהחלט חוויה חשובה עבורי וכמו שכתבתי בהתחלה, גרמה לי להשראה פנימית להמשך העבודה.
