oma דורשים תואר שני ו-foster לא פראייר

ספטמבר 12, 2009 at 3:39 pm (oma, rem koolhaas, אדריכלות, אדריכלות דיגיטלית, איל עברי, מחשבות, נורמן פוסטר)

לא יודע האם זה תחביב ביזארי או שאיפה גולבלית שדוגרת בתוכי, אבל אני עוקב יחסית בקביעות אחרי הצעות העבודה שמעלים המשרדים הגדולים בעולם.

אחד הדברים שאני מחפש לדעת הינו הדרישות הבסיסות מהעובד, כלומר המינימום.
בזמנו המידע הזה הוביל אותי להחלטה ללמוד כמה תוכנות שבארץ עוד אין להם הערכה כ"כ בתחום האדריכלות אבל בליגה הבינלאומית הן הבסיס כמו שאתם רואים, כגון אילוסטרייטר (Illustrator) וריינו (rhino), אגב אני ממליץ עליהן בחום.

בכל מקרה, כנראה שלאור המיתון והביקוש ב-oma העלו את הרמה ועכשיו צריך גם תואר שני באדריכלות /תכנון ערים.
כל החבילה של אדובי, ועוד דברים שאתם יכולים לקרוא ולתרגם לעצמכם.

נגזר מהאתר של OMA

אצל פוסטר דורשים לדעת קצת פחות.

נגזר מהאתר של foster
אבל קראתי לא מזמן שהיה שם גל פיטורים גדול מאוד
אז אל תטסו לאנגליה כ"כ מהר, אף אחד לא מחכה לכם.

לינק הפתעה!

עוד על ריינו: אצל זאהה ובמדריד

קישור קבוע תגובה אחת

נורמן פוסטר תיכנן יאכטה

מאי 2, 2009 at 6:35 am (אדריכלות, איל עברי, נורמן פוסטר, פשוט יפה)


אורכה 41 מטר וכמו שרשום באתר שלו
"בימים אלו של כלכלה מאתגרת להיות בעל יאכטה
זה לא בדיוק חכם…." לאחר מכן מגיע רצף של מילים מכובסות ומיוחצנות
שאתם מוזמנים לקרוא בעצמכם

שמינית בעלות על היאכטה תעלה לכם רק 1,850,000 יורו והיא שלכם ל30 יום אם אי אילו הגבלות

בנתיים מכיוון שרובכם לא ישכיר אותה מקבץ תמונות מהדבר היפה הזה.
אהבתי את הדירוג לכיוון המים ואת הסלון הפתוח עם הבר שנמצא על הגג.


אם מישהו משכיר אותה במקרה הוא מוזמן לכתוב לבלוג ואנחנו נקנא


שימו לב לפרטים בהדמיות הפנים, זה עושה את ההבדל
לינק הפתעה!

קישור קבוע להגיב

אמנות דינאמית – Sperone Westwater art gallery

ינואר 14, 2009 at 12:21 pm (אדריכלות, אורבני, אמנות, מה עושים הגדולים, נורמן פוסטר, ראם מאיר)

רחוב bowery בניו יורק זוכה להוביל מהלך התחדשות אורבאנית בתפוח הגדול, לפני שנתיים נפתח ברחוב המוזיאון הקוביתית החדש שהינו שלוחה של ה MOMA ומהווה לנדמארק אדריכלי ותרבותי לאזור , כחלק מהמשך הפיתוח מוצגת הדמיה של גלריה נוספת באותו הרחוב.


Sperone Westwater עוצבה על ידי פוסטר ושות'.
השפה החזיתית הצרה של המבנה מדברת ניו יורק, הגלריה נכנסת בין שני מבנים בדחיסה ניו יורקית אופיינית כך שאין רווח בינה לבין הבניין הצמוד.

המבנה כולו בנוי משני נפחים שהתחתון נמצא בקו הרחוב ואילו העליון נדחק אחורה לטובת אינטימיות ושקט שכן הוא מכיל את ספריה.
החזית בשני הנפחים שקופה ובנויה מקונסטרוקצית מתכת שאליה מחוברת צינורות זכוכית המאפשרות חדירת אור ואוויר.
האטרקציה במבנה הינה חלל תצוגה היכול לנוע מעלה מטה לאורך החזית ( בנפח הנושק לרחוב ) ובכך מגדיל ומעשיר את חלל התצוגה על פי הקומה הנבחרת, כך שכל פעם שאתה מבקר בגלריה תוכל להתרשם מהשינוי בחללים שבה.

אני רואה בכך הזדמנות מעניינת ליצור אמנות שונה, אם עד עכשיו ראינו אמנות המותאמת לחלל מסויים, היום ניתן ליצור אמנות
שמוצגת בחלל משתנה ומותאם כאחד.

קישור קבוע להגיב