הלל שוקן-ראיון על מלאכת הבנייה

יוני 17, 2009 at 9:12 pm (אדריכלות, איל עברי, מחשבות, מקומי טוב, ראיונות)

מאת איל עברי

פרופ' אדריכל הלל שוקן מספר בראיון אישי על העבודה הראשונה שלו, מה דרוש מאדריכל לדעת ומפרגן לקולגה.

נפגשתי עם הלל שוקן לאחר שסיים את הרצאתו בויצו בנושא "הצעה לתחרות תכנון בית ראש הממשלה".

שוקן הוא מה שהייתי מצפה מאדריכל. יש לו שריטות תרבותיות מדויקות וביזאריות. "אני הולך לכיתות אמן במוסיקה כדי ללמוד אדריכלות", יש לו דעות שונות מהזרם הרווח שהוא אינו מפחד להביע. "אני חש כי הזעקה של תושבי שכונת נווה צדק היא זעקת הקוזאק שנגזל – מדובר באנשים אמידים שגרים בשכונה כפרית דלילת אוכלוסין במרכז העיר שערכי הקרקע בה גבוהים במיוחד… אם הוחלט שיש לשמר את השכונה מנימוקים של שימור תרבות, המחיר להחלטה כזאת היא ציפוף משמעותי מסביב". ותשוקה לבניינים כמו לסטודנט שנה א' "לא מזמן חזרתי מטיול שברובו הוקדש לפלדיו".

מהם הדברים החשובים שאתה מצפה מסטודנט לאדריכלות ?

"שיהיה רציני, כשרוני וסקרן, שידע לקראת מה הוא הולך ושיבין מהי אדריכלות. עדיף להגיע ללימודים לאחר שלמדת כבר תחום אחר".

אני לא יודע אם שוקן אומר את הדברים הללו מתוקף העובדה שהוא מחזיק גם בתואר מהנדס תעשייה וניהול שהשלים לפני שבחר להיות אדריכל או מניסיונו כראש הפקולטה לשעבר באוניברסיטת ת"א אבל זה הרעיון בראיון – דיווח סובייקטיבי.

לשוקן נחשפתי באחד מסיורי המזל שלי בספריה בהם אני בוחר ספרים בצורה קלולסית* שמושפעת בעיקר ממראה הכריכה. מדפדף מעט וסוחב אותם לביתי, מגלה לשמחתי שיש אנשים שחושבים אחרת ממה שנאמר בסמכותיות גמורה בלימודים. לספר קוראים "אנונימיות אינטימית" והוא חלק המודפס של הביתן הישראלי בביאנלה השביעית בוונציה שאצר שוקן.

פרגון ישראלי

אילו אדריכלים אתה מעריך ולמה?

רנזו פיאנו וגלן מרקוט הם בעלי מלאכה, בדף הראשון באתר של רנזו רואים סדנא עם כלי עבודה – בשבילי זה אומר הכל.

אדריכל ישראלי שאני מעריך הוא אולריק פלסנר– התכונה הכי חשובה שלו היא הבנה בבני אדם.

כשהייתי אדריכל ראשי של קרן ירושלים, אולריק תכנן את גן הפעמון.

נתקלתי במסמך שהוא כתב לפני תכנון הגן והוא הצליח לתאר בכתב את הפרויקט בצורה מרשימה. לפני שהוא תכנן הוא ידע בדיוק מה יהיה בגן, המילים שלו הפכו למציאות. בניין נוסף שלו שאני אוהב הוא אולם הספורט במלחה, זהו בניין חכם ונהדר בלי חוכמות, פתרונות פשוטים ומדויקים.

שוקן ממשיך לשבח את אולריק ומתגנב לי חיוך מאופק שהופך על פיה אמת קטנה, לא ידעתי שאדריכלים מסוגלים לפרגן לעמיתים למקצוע , עכשיו נותר רק שהכנרת תתמלא ואנחנו פסע מהגאולה.

"סטודנטית שלי באוניברסיטת ת"א התייחסה בפרויקט הגמר שלה למרכז החתירה שפלסנר תכננו וכחלק מהתכנון היא תיקנה את הפרויקט", מספר שוקן. בין האורחים בהגשה היה אולריק וחבר נוסף, תחילה דיבר האדריכל הראשון. הוא דיבר בטון כועס יורה מילים דוקרות לעבר הסטודנטית "לא בונים על הרצועה הירוקה של הפארק ומי את חושבת את עצמך שאת מעזה לקחת פרויקט של אולריק ולהתערב בו, מאיפה לך החוצפה? ".

אולריק בצד שותק, נינוח, ההגשה נמשכת, ביקשתי ממנו להגיב והוא אומר "כבר ראיתי הרבה פרויקטים שלי שעברו שינויים ואני לא מתרגש מכך יותר מידי, במקרה הספציפי הזה אני חושב שיש לך רעיון נהדר וחבל שלא חשבתי על זה בעצמי", פשוט איש מדהים.

בנוסף הוא גם תכנן גם קניון פוסט מודרני מוצלח מאוד בדנמרק בעיר היסטורית (HILLEROD) אשר זכה בפרס הצטיינות אירופאי על תכנון מרכז קניות הטוב ביותר ל-1993.

מבחינת הקונטקסט הוא מהווה חלק מהרקמה של מרכז העיר העתיק. הוא לקח מרכז מסחרי ובתכנון מופלא, תוך כדי הסתרת הקניון ושימוש בגג לבניית שכונה עם גן גדול, הוא הפך אותו למקום שוקק חיים, מבלי לפגוע באינטנסיביות של הרחוב ואף להגבירה. יש שם עירוב שימושים בתמהיל משובח ביותר.


L2-house וילה שתוכננה ע"י שוקן אדריכלים

L2-house וילה שתוכננה ע"י שוקן אדריכלים

L2-house וילה שתוכננה ע"י שוקן אדריכלים


L2-house וילה שתוכננה ע"י שוקן אדריכלים

פרויקט ראשון

לאחר ששוקן חזר מלימודיו באנגליה ב- Architectural Association, הוא פותח משרד בירושלים ומקבל לידיו את הפרויקט הראשון, שיפוץ דירה של חברת ילדות. "היא הייתה בת למשפחה יהודית אמידה, אשר בבעלותה דירה בפריז והיא החליטה לעשות עליה ולקנות דירה בירושלים", אומר שוקן. "בתחילה נתבקשתי למצוא דירה ואכן מצאתי ומשם זה התפתח. היא הייתה אחת הקליינטיות החכמות שלי. היא שאלה אותי מהו שכר טרחה שלי ומתי הפרויקט יסתיים. לאחר שהשבתי לה, היא התקשרה לבנק והעבירה הוראת קבע, כך שכל חודש יכנס לי הסכום היחסי. המעשה הזה האיץ את עבודתי פלאים – בלי חשבונית או שוטף פלוס זמן בלתי מוגבל, פשוט סכום כסף קבוע כל חודש. בהמשך היא לקחה אותי לבנק ונתנה לי זכות חתימה על החשבון שלה, כך שאפשר להגיד שהייתי גם האדריכל וגם מנהל הפרויקט".

ומה אתה חושב על הפרויקט ?

"אני בספק אם הייתי מצליח לתכנן אותו טוב יותר היום. בשלב מסוים היא השכירה את הדירה ובמקרה גרו שם הקולקרים (קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים). שמעתי מחברים שמכירים אותם שהם אמרו שהדירה נהדרת, כך שבעקיפין קיבלתי קומפלימנט מקצועי".

מסתבר כי הפרויקט הגמור האחרון של שוקן נמצא באותה שכונה בדיוק שבו ביצע את הפרויקט הראשון. שוקן: "זה בניין לשימור שקנה עו"ד ירושלמי. שמרנו את הקירות החיצוניים ואת כל הפנים הרסנו ובנינו מחדש". לדבריו, "זה מקצוע מפחיד, למזמין העבודה לרוב אין מושג על מה יוצא הכסף ובגלל הדאגה מהחשיבות ומטעות אפשרית אני מתכנן הכי טוב שאני יכול, אז ועכשיו, זה הקשר בין הפרויקטים – הפחד, המניע אותי לדיוק ופירוט, כך שלמעט פה ושם כמה פרטים לא הייתי עושה אף פרויקט אחרת".

פרויקט נוסף ששוקן עשה הוא שיפוץ בית ויצמן בתכנונו של מנדלסון: "כשהצעתי את הצעתי, אמרתי להם שהצלחתי תהיה אם לא ידעו שהייתי פה. ומאוד השתדלתי שכך יהיה".

רגשות טכניים

שוקן מסכם ואומר כי הדבר שלא לומדים באקדמיה וכל אדריכל צריך לדעת הוא טכניקה טובה. "בילדותי למדתי לנגן על כינור במשך 4 שנים, רובן עברו בשינון וחזרה שגרתית בניסיון לפתח טכניקה, איפה לשים את האצבע בדיוק, זה לא כמו גיטרה שם יש לך פסקים המורים לך או פסנתר שמפיק צלילים. אם אתה מפספס זה פשוט חורק, זועק טעות, שלא לדבר על הכאב הפיזי עד שהאצבעות שלך מתרגלות ללחוץ על המיתרים. כך שלפני שאתה מתחיל לנגן מהנפש אתה חייב ללמוד איך להפיק צליל. בשלב מסוים מתרחש שינוי, הכלי מפסיק להוות מחסום לכשרון והופך כלי לביטוי רגש. אז אתה וירטואוז' אמיתי", אומר שוקן.

עוד הוא מוסיף, כי "אותו דבר היה אמור להיות באדריכלות, רק שאצלנו היוצרות התהפכו. כסטודנט אתה לומד להביע רגש לפני שאתה יודע איך בונים בניין. יצא לי לדבר עם ראש האקדמיה למוסיקה והוא אמר שהמזל שלו הוא שהסטודנטים מגיעים כאשר הם כבר יודעים לנגן וישנה מיומנות נרכשת של כמה שנים טובות. אצלנו לומדים לנגן 5 שנים ותוך כדי הקונצרט מתחילים ללמוד טכניקה".

תודה לברוך ברוך שאפשר את הראיון.

*קלולס: not understanding, no clue, קל דעת urbandictionary

עוד על הילל שוקן

אתר המשרד

שיח אדריכלי- פוסט מאת ראם מאיר

לינק הפתעה!

מודעות פרסומת

קישור קבוע 3 תגובות

ראיון עם אוסקר נימאייר

מאי 26, 2009 at 4:47 am (מה עושים הגדולים, ראיונות)

אוסקר נימאייר, שקיבל ב- 1956 את תכנון מבני הציבור של ברזיליה,
חגג לאחרונה יום הולדת 101, והוא עדיין פוקד את משרדו בריו דה-ז'נרו בכל בוקר .
ראיון של הטלוויזיה המקומית בברזיל, עם תרגום מובנ לאנגלית

והחלק השני של הראיון

קישור קבוע להגיב