מותן וחייהן של הערים האמריקאיות הגדולות – ג'יין ג'ייקובס

אוקטובר 26, 2009 at 2:23 pm (Uncategorized)

https://i2.wp.com/miu.org.il/MIU_v4/docs_activities/Conference%202008/glimpse2008_05_26_files/image001.jpg

ערימת הספרים שהצטברה ליד מיטתי גדלה במהלך כל שנת הלימודים כך שאחד מהדברים שתכננתי למהלך הקיץ היה לצמצם את הערימה בהרבה שעות קריאה, אחד הספרים שהיה חשוב לי לקריאה היה סיפרה המהפכני של ג'יין ג'ייקובס אודות הערים האמריקאיות הגדולות. מהפכניות נמדדת לאורך זמן, וספר שנכתב בתחילת שנות השישים יכול להיות לא רלוונטי בסוף העשור הראשון של המילניום החדש, התרגום שיצא לראשונה לפני שנה בהוצאת בבל (תודה) באיחור אופנתי של יותר מארבעים שנה מעיד כי הספר הינו רלוונטי לימינו ונכנס לקטגוריית הספרים הקלאסיים שהזמן לא פוגע באקטואליות שלהם.

שיכונים אופייניים – ניו יורק מעדשת מצלמתי

מתארים אותה כאישה קטנה ההולכת ברחובות ניו יורק ומתבוננת בסביבה, כדי להיכנס לאווירה צריך להכיר את ניו יורק של לפני שנת 61 ואני מכיר את ניו יורק של השנה שעברה. את האווירה של ניו יורק מהתקופה הישנה בה נכתב הספר השגתי דרך סרטים וספרים ישנים של אותה התקופה, הבמאים וודי אלן ומרטין סקורסזה שגדלו בניו יורק שירתו אותי למטרה זאת, סרטיהם שנעשו בתחילת שנות השבעים עזרו לי לבנות תפאורה. השילוב בין ניו יורק שפגשתי לפני שנה בשילוב תפאורת הסרטים עזרה לי לבנות רקע שעזר לי להיכנס לראשה של הגברת, ולהביט איתה לעבר העיר הגדולה.

שמו של הספר המדובר הוא "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות" וזה כבר מסגיר חוסר רלוונטיות לאזורינו, למרות היותנו חקיינים של התרבות האמריקאית בהמון מובנים ישנו פער מהותי בתפיסה העירונית בין ישראל ישראלי לדוד סאם, אני קורא את הספר דרך עיניו של סטודנט לאדריכלות ומחפש נקודות בהם הספר רלוונטי עבורי, הלוא התקופה, המקום והתרבות שונים מישראל העכשווית. נקודת המוצא היא שבכל פרויקט שעושים במהלך הלימודים ההתייחסות העירונית הנה הראשונה במעלה.

עיקר ההתייחסות בספר הינה לניו יורק שם התגוררה ג'ייקובס בתקופת כתיבת הספר אבל ישנה גם בחינה של ערים אמריקאיות נוספות. מתחילים בניו יורק והולכים מבלוק אחד לבלוק שני, שיכון מוזנח מול שיכון מטופח ברבעים שונים של העיר, קפיצה לבוסטון לשכונת נורט'-אנד המשתקמת, וישר לפילדלפיה לראות הבדלים בין כיכרות עירוניים. הספר אינו מכיל תמונות ומפות של האזורים המדוברים ואת כל הדרך מאתר לאתר אני מבלה איתה דרך תצלומי האוויר של גוגל ארץ', הרבה מקומות נותרו בעינם כך שהמבט בתצלום עוזר להבין את המילה הכתובה.

ערים גדולות כגון אלו העוסקים בהם בספר אינם בנמצא במחוזותינו, כי היחידה שאנחנו עוד איכשהו יכולים להשוות באופן יחסי לניו יורק/שיקגו/בוסטון היא העיר תל אביב שבה ישנם באופן יחסי הרבה ממאפייני העיר הגדולה שגייקובס סוקרת במהלך הספר.

הקריאה בספר זורמת בצורה מעולה, ולמרות שזה ספר עיון לעיתים הרגשתי כמו במין רומן בלשי צועד עם הגברת ברחובות הכרך מתבוננים בנעשה ומבינים את הבעיה, גם הפרקים הפחות מעניינים, מהנים לקריאה וזאת בזכות הלשון השנונה המאפיינת את כל ספרה.

הספר נכתב בתקופה בה יושמו בארצות הברית רעיונות מודרניסטים לתכנון ערים, "עיר הגנים" ו"העיר הקורנת" של אבנעזר הווארד ולה קורבוזייה בהתאמה שולבו לכדי יצירת שיכונים חדשים על גבי הריסות של שכונות מדורדרות. הבניה החדשה הייתה אמורה לתת פתרון קסם ליצירת איכות חיים עירונית טובה נכשלה לרוב עקב תפיסת התכנון וחוסר ההתחשבות במאפייני האכלוסיה. בנקודה זו אני מביט חזרה לישראל ולתפיסות השיכון שהובילו את המדינה הצעירה, אותם שיכוני רכבת שנבנו במקומות רבים בארץ כחלק מאותה תפיסת מגורים מודרנית שיובאה כחלק מגל עולמי. אחת הבעיות המשותפות לשכונות הייתה זהות המעמד הגר באותה השכונה.

לדעה של גייקובס המפתח העיקרי לעירוניות טובה הינה רבגוניות אותה היא פורטת לארבעה תנאים המחזקים את קיומה:

שימושים מעורבי

בלוקים קצרים

הצורך בבניינים ישנים

הצורך בריכוז

ארבעת תנאיה מוסברים בספר תוך מתן דוגמאות ממקומות שונים ובכל פעם שאני מנסה לעשות השלכה למקומותינו אני נתקל בחוסר התאמה, לדוגמא, הבלוק העירוני הישראלי שונה לרוב מאחיו האמריקאי, גודלו וצפיפותו מתנהלים במספרים שונים ובנוסף, עירוב שימושים הוא אלמנט שאינו מאופיין אצלנו בהרבה אזורים.

כאשר גייקובס מנתחת את הרחוב היא לא פוסחת על אף אחד ממאפייניו, היא עוסקת בקווי המבט העירוניים שלנו, האם הם קצרים שנחסמים על ידי מבנים בצורה טובה רעה או מבטים אינסופיים המאפשרים לנו להביט הרבה אל מחוץ לעיר. מהמבט היא ממשיכה למדרכה שלאורך הרחוב אותה היא מדמה לבמה קטנה שעל גביה מוצג ריקוד הרחוב – בלט, המשתנה לאורך כל שעות היממה. הרקדנים, אותם "שומרי הרחוב" כלשונה, הם כל האנשים הקשורים לרחוב בין עם זה במגורים, מסחר או עוברי אורח וכחלק מזה גם זרים הבאים רק לעבור ומיד ממשיכים. בלט יומי מתואר כמו במחזה דרך עיניה של ג'ייקובס שמבצעת בו את חלקה (עמ' 78 ), ומקנה הבנה לתפקוד הרחוב באופנים שאנשי התכנון ומקבלי ההחלטות לא תמיד רואים.

מבטים עירוניים – פארק אווניו , ניו יורק

לאחר המדרכה ממשיכים לגנים ציבוריים ושכונות שלמות, הרצון המודרניסטי ליצור מקסימום שטחים פתוחים לטובת התושבים מוצג על ידה כמקור לגנים נטושים בהם את מקום הציבור תופסים האלימות והוונדליזם.

ישנו פרק מיוחד המדבר על יחסי הגומלין בין הרכב לעיר, פרק זה לדעתי לא רלוונטי לארצנו המקדשת את המזדה 3 ליסניג הנראית על כל מדרכה, גייקובס נותנת דוגמאות ליכולת של העיר לצמצם את תנועת הרכב בערים אך זאת נעשית כאשר ישנם חלופות תחבורה אחרות שבארצנו עדיין אינם קיימות.

קידום רבעים עירוניים לכדי הצלחה מהווה נתח חשוב בספרה, כאן היא מסבירה על תכנון נכון, התחדשות טבעית וגם עוסקת בסבסוד ממשלתי שמוזרם לטובת התחדשות שכונות שהידרדרו. הגורמים האלה יחדיו מקדמים רבעים ושכונות לכדי הצלחה בניגוד ל"תרופת הפלא" בדמות ההריסה והבניה. היא אינה חוסכת שבטה ממקבלי ההחלטות השמים לנגד עיניהם שיקולים פוליטיים יותר מאשר התחשבות בשכונה, דווקא בנושא זה יכולתי לראות הקבלה מלאה לישראל.

הספר מלמד עקרונות המאפשרים את העיר אך אני מוצא מספר נקודות ממשק מעטות למקומות שאני נתקל בהם בתכנון חדש בישראל, שכונות המגורים החדשות בישראל מהווה אנטיתזה מוחלטת להרבה מעקרונות הספר. תל אביב בשנים שלאחר יציאת הספר דווקא מראה סוג של שינוי אך כיצד מתוכננת בימינו שכונה כמו שכונת צמרת. כנראה שהישראלי תופס את העירוניות בצורה שונה ולצערי הוא רוצה לגור בבניין מגורים עם בני המעמד הזהה לשלו כאשר אזורי המסחר נמצאים במרחק רב ממנו.

פרוייקט מגורים עכשווי על ההאדסון בתכנון ריצארד מאייר

שמתחילים פרוייקט אנחנו ישר מבצעים את הניתוחים העירוניים, נעזרים בתפיסת לינץ' להבין את האזור, מחפשים דפוסים עירוניים וכמובן בתחושות אישיות כלליות. אחרי קריאה בספרה של גייקובס הרבה מאותם תחושות שאנו חשים מתבהרות ומוסברות, המגוון הרחב של נושאים הגורמים לעיר לחיות מפורטים בספרה וניתנים להם הרבה פתרונות. הספר מרחיב אופקים להבנת מרבית תחומי העיר כך שהיום לאחר קריאת הספר אני ניגש לתכנון אזור עירוני, יש בידי הרבה כלים להבנה ומתן רעיונות נכונים לפיצוח נכון של העיר.

אבל זה לא שהכל נהיר וברור לי מעתה והלאה להמשך התכנון העירוני, כי העיר עדיין נשארה גוף שאין לו תשובה.

קריאה נוספת:

מכונת קריאה

בלוג ברוחה של ג'ייקובס

באותו הקשר:

אדריכלות ודינמית – פיצוץ שיכונים שסימנו את מותה של התנועה המודרניסטית.

מתוך הסרט הנבואה ( koyaanisqatsi) של Godfrey Reggio.

מודעות פרסומת

קישור קבוע תגובה אחת

סוכת דוד הנופלת?

אוקטובר 3, 2009 at 9:44 am (Uncategorized)

בהמשך לפוסט הקודם, ילדים לא לנסות את זה בבית, מקרה אמיתי בירושלים…

קישור קבוע להגיב

חזית חמישית

אוקטובר 1, 2009 at 10:22 pm (Uncategorized)

10 hills place, London building, british architecture, amanda levete architects, slashed building, slashed facade, high technology, Lucio Fontana, daylight, green architecture

הנה פתרון לבעיה שאינה מוכרת בבניה במחוזותינו, מבנה משרדים התוכנן להיבנות בסימטה צרה בלונדון מקשה על הכנסת תאורה טבעית למשרדים, amanda levete יצרה חזית הנותנת פיתרון מיוחד לבעיית הכנסת האור ומוסיפה סגנון מיוחד לסימטה.

חיפוי האלומיניום החזיתית נתמך על קונסטרוקציית פרופילי פלדה

החלונות בולטים מעבר לקו הבניין ואינם פוגעים בחלל המשרד הפנימי

section

elevation

קישור קבוע תגובה אחת

אתה זה

ספטמבר 23, 2009 at 6:13 pm (Uncategorized)

קישור קבוע להגיב

LONDON2012

אוגוסט 26, 2009 at 9:30 pm (Uncategorized)

אחרי הרף הגבוה שהציבו הסינים בביג'ין 2008
מעניין מה האנגלים מתכננים,
קבלו הצצה לאיציטדיון הכפר האלימפי
אדריכלים Populous

קישור קבוע להגיב

הגנות פרויקט גמר – הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים שנקר

אוגוסט 12, 2009 at 8:30 am (Uncategorized)

הצצה ל2 פרויקטים שהוצגו בהגנות פרויקט בביה"ס להנדסאים שנקר

מרכז לאופניים, מגיש: מיכאל בסקין , שנקר ביה"ס להנדסאים:

"לאחר חקירה מעמיקה הגעתי למסקנה שהמבנה שתכננתי יבלוט ויהיה ניבדל משאר

המערך האורבני בכדי שיוכל לא רק להסב את תשומת הלב של האנשים ברחוב ו להבליט את הבניין לשימור ע"י הקונטרסט שנוצר הן בסגנון המבנים והן בהגדרת החלל הסובב אותם, אלא גם מכיוון שמבנה זה מייצג את עולם האופניים שהוא עולם של הרבה גיוון אשר מתפתח כל שנה ושנה.

הרעיון המרכזי של תכנון זה, הוא לבוא עם עיצוב חדש לא שגרתי אשר הגדרת החלל שלו

תשמור את חווית הטיול בשדרה.

"יצירה של המשך השדרה הממשיכה" לתוך המבנה לחלל גדול פתוח ומואר שאליו מתחברות המסות העיקריות, שומרת על דימוי השדרה ויחסי הגומלין בינה לאדם.

שהרי בעתיד הקרוב עפ"י תכנון ופיתוח של אזור זה יקומו גורדי שחקים רבים

אשר יהפכו את השדרה למקום קר מוצל ומנקר.

ולא פחות ולא יותר תוך 10-15 שנה השדרה תהפוך לרחוב עסקים ראשי כמו בניו-יורק.

לכן חשוב היה לי לשמר את ההרגשה ויחסי הגומלין בין הקהל לשדרה כמו שהיא היום".



ולקינוח סרטון ההדמייה:



Bicycle Center from Misha Beskin on Vimeo.

מרכז רפואי לחיות בית, מגישה: רביטל שיחברחר, מכללת אורט כפר סבא:

מרכזי רפואה לחיות קיימים ברחבי העולם המערבי והתפתחו לאורך המאה האחרונה תוך כדי הדגשה לטובת החיה, צרכיה, וסביבה מתאימה להתפתחותה.

ביחד עם ההתפתחות הטכנולוגית, גישתו של האדם אל החיה הביתית השתנתה בהתאם, היות וכיום הן האדם והן החיה חולקים את אותו מרחב מחיה, האדם מטפל בחיית המחמד כפי שהוא מטפל בעצמו או ביקיריו.

מניעים לביצוע הפרויקט:

1. הצורך במרכז ייחודי בטיפול כולל בחיות.

2. מתן אפשרות לכלל האוכלוסייה לגישה לטכנולוגיות חדשניות, אשר כיום קיימות בישראל אך ורק

במרכזיים פרטיים ויוקרתיים.

3. מתן אפשרות לאוהבי חיות למציאת מקום אשר מקיף את כל צרכיה של החיה, מטיפולים רפואיים

ועד טיפוח.

השטח המיועד למבנה הינו שטח פתוח בסביבת פארק ירוק ברעננה ובו מסלולי הליכה למשפחות עם עגלות ילדים ולכלבים.

קישור קבוע 2 תגובות

עיצוב תעשייתי לארכיאולוגים

אוגוסט 4, 2009 at 6:39 am (Uncategorized)


בשישי האחרון הספקתי לבקר בתערוכת הבוגרים של בצלאל, שנייה לפני שנסגרה.
למי מכם שמגיע לתערוכה השנתית, בטח מכיר את התחושה של אינסוף מוצגים והרגשה שאולי החמצנו משהו.
זה מסוג התערוכות שמוכרחים להקדיש להן יותר משעתיים. לפחות.

לא היו לי שעתיים, אבל את רוב זמני השקעתי במחלקה לעיצוב תעשייתי. משכה אותי במיוחד העבודה של ענבל שטראוס, כלי עבודה לארכיאולוגים.
אולי זו אני, אבל אחרי 4 שבועות של חפירה ושימור ארכיאולוגי בסוסיתא , המוח מתרגל לדברים אחרים (בכל זאת 38 מעלות בצל).

צילום: ניבה בר שמעון (תודה ניבה!)

קישור קבוע להגיב

Little

אוגוסט 1, 2009 at 11:41 am (Uncategorized)

אחד מזוכי תחרות בדאלס סרטון מצורף שמסביר על הפרוייקט

קישור קבוע להגיב

Blok 16 Housing, Almere Koetsierbaan Netherlands

אוגוסט 1, 2009 at 11:16 am (Uncategorized)





Architect: René van Zuuk
לינק הפתעה

קישור קבוע להגיב

Dune anti-desertification architecture, Sokoto, Nigeria

יולי 29, 2009 at 4:28 pm (Uncategorized)


פרויקט מחקרי ועיצובי מרתק במדבר של סטודנט בשם Magnus Larsson מאוניברסיטת AA , שזכה במקום הראשון בתחרות Holcim Awards for Sustainable Construction

ציטוט מתוך הראיון עימו:

The project – a kind of bio-architectural test-landscape – would thus "go from a balloon-like pneumatic structure filled with bacillus pasteurii, which would then be released into the sand and allowed to solidify the same into a permacultural architecture

להמשך הכתבה – לינק

קישור קבוע להגיב

Next page »