Archiblender@Wordpress

הנה פרוייקט שמנסה לתת פיתרון לחיים במדבר, ההתמודדות עם האקלים הקיצוני שאינו מתאים למגורי אדם מאלץ אותנו למצוא פתרונות יצירתיים.
הפרויקט הרעיוני הזה של הפירמה Matsys מציע פתרונות מרחביים לחיים אורבאנים באזור מדברי, האזור המתוכנן הוא אזור המדבריות בדרום מערב ארצות הברית ובמבט ראשון אנו רואים מצולעים פזורים על גבי נופי המדבר האינסופיים.

כדי להתגבר על בעיות המדבר העיר מתחפרת מטה אל מתחת לפני הקרקע, שם הטמפרטורות נמוכות יותר וניתן גם להתחמק מאור השמש, העיר מתחפרת עד שמגיעה למי תהום וכך בקומת הקרקע מסתעפות רשת תעלות.
כל מצולע כזה בנוי מקומות מגורים המונחות בהסטה אחת על השניה ויוצרות מגוון משטחי הליכה.

הנה רעיון שכנראה לא רלוונטי לארצנו הקטנה, גשר כפי שמשתמע משמו בעברית מקשר בין שני מקומות ולכן הוא תמיד מהווה ציר ותו לא, תחשבו שבמקום רק להשתמש בגשר כדי לעבור ממקום למקום הגשר הופך להיות המהות.
בארץ אין נהרות רחבים כל שכן נהרות הזורמים במרכז העיר ואם ניקח לדוגמא את נתיבי איילון כנהר הזורם בעיר עדיין לא הגענו לכדי התפתחות אורבנית בשני גדותיו שתאלץ ניצול של שטחים מעל הנתיבים הפתוחים.

הדימוי הראשון לגשר המערב שימושים הינו "הפונטה ויקו" בפירנצה , הגשר העתיק שימש בתחילה את בעלי האיטליז של פירנצה אך עקב הזיהום הרב ששפכו לנהר הוחלפו השימוש המסחרי של הגשר לטובת הצורפים. העובר בגשר אינו מרגיש כמנותק מהעיר אלא ממשיך ברצף העירוני.

מסתבר שגשר לונדון היה בעבר בעל פונקציות בנויות שנהרסו במהלך השנים ומידי כמה שנים עולה רעיון לבנות "גשר חי" חדש מעל התמזה הלונדוני, ההצעות נשארות על הנייר בהדמיות בסיסיות עקב דיונים לגבי כיווני ההתפתחות של לונדון.

הרעיון של הגשר האורבאני מקבל כאן חיזיון עתידי בדמות גשר גורדי שחקים.

הפרוייקט הזה של המשרד Real san fratello מראה איך הגשר משמש לשאר צרכים עירוניים, שילוב של מערכות תנועה, שימושים ציבוריים כמגרשי ספורט ופארקים, שימושים מסחריים וגם אפשרות למגורים פרטיים.
המפלס העליון משמש כטיילת כאשר כל השימושים מתבצעים בחלקו התחתון.
אחד הדברים הכתובים בפרוייקט הוא שהגשר הוא אחד המקומות הבטוחים לשהות בהם בשעת רעידת אדמה.
קובץ PDF אודות הפרוייקט.

השיר The Architect מתוך האלבום האחרון של הלהקה הבלגית dEUS

הקליפ היפה אמנם לא עוסק בהן באופן ישיר, ולמרות שאני שונא להגיד את זה, שווה להקשיב למילים

ואם כבר מזכירים רוק ואדריכלות שווה להכיר את הבלוג של דיוויד בירן (סולן ה- Talking Heads ובעל יחס חם לארכיטקטורה) ובו תובנות עירוניות ואחרות של הכוכב.

עוד רעיון לפוסט מבית היוצר של הבלוגר mirage.studio7 והפעם אדריכלים בסרטים.

הזמן שלוקח להזדהות עם דמות בקולנוע יכול להצטמצם כאשר אנו מגלים כי לנו ולכוכב על המסך ישנם דברים משותפים, זה קרה לי לא מזמן שראיתי את הסרט 12 המושבעים. הסרט מספר על מקרה רצח שנער מואשם ברצח אביו, הסרט כולו מתרחש בחדר אחד בו יושבים המושבעים ומחליטים את גזר דינו של הנער, אני לא אפרסם כאן ספויילר אבל הכוכב הראשי הוא אדריכל (הנרי פונדה) שמוביל את הקבוצה לבחינה מחדש של המקרה והראיות.

בתמונה פונדה מנתח את תוכנית הדירה להראות שאין התכנות לרצח מבחינת הזמן.

הסרט המוכר לכולם שבו בתפקיד הראשי ישנו אדריכל הוא הסרט המפורסם המבוסס על ספרה של איין ראנד

גרי קופר בסרט כמעיין המתגבר מביט בעוד תוכנית שאינה נבנית

ישנם עוד סרטים שזהו המקצוע של הדמויות המרכזיות אבל זה לא משפיע על התנהלות הסרט בשום אופן ממשי

מייקל קיטון – רעש לבן

וודי הרלסון – הצעה מגונה

טום הנקס – נדודי שינה בסיאטל

טום סלק – שלושה גברים ותינוקת

ויש את האבסורד מכולם שהוא צארלס ברונסון בסרט "משאלת מוות" שמגלם אדריכל ניו יורקי מצליח שנוחתת עליו טראגדיה משפחתית והוא מחליט לנקום בכולם, כך שביום הוא ממשיך ליצור אך בעת החושך הוא יורה בכל הרעים. משום מה הסרט הצליח ומספר סרטי ההמשך הגיע עד 5.

ביום ובלילה

הוואנבי אדריכל הגדול מכולם הוא כמובן ג'ורג קוסטנה שבכל הזדמות שהוא נמצא בסביבה לא מוכרת הוא מתחזה לאדריכל בגאווה

האם ניתן לשנות התנהגות של אנשים לטובה, על ידי הפיכת פעולה למהנה?

כמובן!

הציצו בסרטים האלו, דוגמאות יפות לכיצד מחשבה על ממשק יכולה לעשות את כל ההבדל.

אחד הדימויים האדריכליים החזקים ביותר בתרבות הפופולרית הוא ללא ספק העיר הנטושה – אם זה בקולנוע, בספרות או במוזיקה. העיר, שהיא הביטוי הפיזי המשמעותי ביותר (ויש שיגידו גם היחיד) לסדר חברתי בו אנו חיים, מתרוקנת מבני אדם ומגשימה את הפחד שלנו מאובדן הסדר הזה. לכן גם השקט בתיאור הפוסט אפוקליפטי הוא תמיד הרבה יותר מטלטל מתיאור האפוקליפסה עצמה.