להפריח את השממה

אוקטובר 21, 2009 at 9:11 am (אדריכלות, אורבני, השראה, פשוט יפה, ראם מאיר)

1253074323-oow-matsys-ext

הנה פרוייקט שמנסה לתת פיתרון לחיים במדבר, ההתמודדות עם האקלים הקיצוני שאינו מתאים למגורי אדם מאלץ אותנו למצוא פתרונות יצירתיים.
הפרויקט הרעיוני הזה של הפירמה Matsys מציע פתרונות מרחביים לחיים אורבאנים באזור מדברי, האזור המתוכנן הוא אזור המדבריות בדרום מערב ארצות הברית ובמבט ראשון אנו רואים מצולעים פזורים על גבי נופי המדבר האינסופיים.

1253074327-oow-matsys-int

כדי להתגבר על בעיות המדבר העיר מתחפרת מטה אל מתחת לפני הקרקע, שם הטמפרטורות נמוכות יותר וניתן גם להתחמק מאור השמש, העיר מתחפרת עד שמגיעה למי תהום וכך בקומת הקרקע מסתעפות רשת תעלות.
כל מצולע כזה בנוי מקומות מגורים המונחות בהסטה אחת על השניה ויוצרות מגוון משטחי הליכה.

1253074319-img-0295-bw

קישור קבוע תגובה אחת

לא רק גשר

אוקטובר 19, 2009 at 9:39 pm (אדריכלות, אורבני, השראה, ראם מאיר)

הנה רעיון שכנראה לא רלוונטי לארצנו הקטנה, גשר כפי שמשתמע משמו בעברית מקשר בין שני מקומות ולכן הוא תמיד מהווה ציר ותו לא, תחשבו שבמקום רק להשתמש בגשר כדי לעבור ממקום למקום הגשר הופך להיות המהות.
בארץ אין נהרות רחבים כל שכן נהרות הזורמים במרכז העיר ואם ניקח לדוגמא את נתיבי איילון כנהר הזורם בעיר עדיין לא הגענו לכדי התפתחות אורבנית בשני גדותיו שתאלץ ניצול של שטחים מעל הנתיבים הפתוחים.

הדימוי הראשון לגשר המערב שימושים הינו "הפונטה ויקו" בפירנצה , הגשר העתיק שימש בתחילה את בעלי האיטליז של פירנצה אך עקב הזיהום הרב ששפכו לנהר הוחלפו השימוש המסחרי של הגשר לטובת הצורפים. העובר בגשר אינו מרגיש כמנותק מהעיר אלא ממשיך ברצף העירוני.

http://thekevinchen.files.wordpress.com/2009/09/800607529_a27cb6ec4a_o.jpg

מסתבר שגשר לונדון היה בעבר בעל פונקציות בנויות שנהרסו במהלך השנים ומידי כמה שנים עולה רעיון לבנות "גשר חי" חדש מעל התמזה הלונדוני, ההצעות נשארות על הנייר בהדמיות בסיסיות עקב דיונים לגבי כיווני ההתפתחות של לונדון.

הרעיון של הגשר האורבאני מקבל כאן חיזיון עתידי בדמות גשר גורדי שחקים.

הפרוייקט הזה של המשרד Real san fratello מראה איך הגשר משמש לשאר צרכים עירוניים, שילוב של מערכות תנועה, שימושים ציבוריים כמגרשי ספורט ופארקים, שימושים מסחריים וגם אפשרות למגורים פרטיים.
המפלס העליון משמש כטיילת כאשר כל השימושים מתבצעים בחלקו התחתון.
אחד הדברים הכתובים בפרוייקט הוא שהגשר הוא אחד המקומות הבטוחים לשהות בהם בשעת רעידת אדמה.
קובץ PDF אודות הפרוייקט.

קישור קבוע להגיב

אדריכלים מהשירים

אוקטובר 18, 2009 at 8:50 pm (אדריכלות, יובל אצקסון)

בהמשך ובהקשר כללי לפוסט האחרון אודות אדריכלים קולנועיים – פה ושם ישנם גם אדריכלים במוזיקה- לדוגמא

השיר The Architect מתוך האלבום האחרון של הלהקה הבלגית dEUS
הקליפ היפה אמנם לא עוסק בהן באופן ישיר, ולמרות שאני שונא להגיד את זה, שווה להקשיב למילים
ואם כבר מזכירים רוק ואדריכלות שווה להכיר את הבלוג של דיוויד בירן (סולן ה- Talking Heads ובעל יחס חם לארכיטקטורה) ובו תובנות עירוניות ואחרות של הכוכב.

קישור קבוע להגיב

אדריכלים מהסרטים

אוקטובר 18, 2009 at 5:54 pm (אדריכלות, קולנוע, ראם מאיר, תרבות)

עוד רעיון לפוסט מבית היוצר של הבלוגר mirage.studio7 והפעם אדריכלים בסרטים.

הזמן שלוקח להזדהות עם דמות בקולנוע יכול להצטמצם כאשר אנו מגלים כי לנו ולכוכב על המסך ישנם דברים משותפים, זה קרה לי לא מזמן שראיתי את הסרט 12 המושבעים. הסרט מספר על מקרה רצח שנער מואשם ברצח אביו, הסרט כולו מתרחש בחדר אחד בו יושבים המושבעים ומחליטים את גזר דינו של הנער, אני לא אפרסם כאן ספויילר אבל הכוכב הראשי הוא אדריכל (הנרי פונדה) שמוביל את הקבוצה לבחינה מחדש של המקרה והראיות.

Fictional Architects In Movies
בתמונה פונדה מנתח את תוכנית הדירה להראות שאין התכנות לרצח מבחינת הזמן.

הסרט המוכר לכולם שבו בתפקיד הראשי ישנו אדריכל הוא הסרט המפורסם המבוסס על ספרה של איין ראנד

Fictional Architects In Movies
גרי קופר בסרט כמעיין המתגבר מביט בעוד תוכנית שאינה נבנית

ישנם עוד סרטים שזהו המקצוע של הדמויות המרכזיות אבל זה לא משפיע על התנהלות הסרט בשום אופן ממשי

architect_movies3
מייקל קיטון – רעש לבן
Fictional Architects In Movies
וודי הרלסון – הצעה מגונה
Fictional Architects In Movies
טום הנקס – נדודי שינה בסיאטל
Fictional Architects In Movies
טום סלק – שלושה גברים ותינוקת

ויש את האבסורד מכולם שהוא צארלס ברונסון בסרט "משאלת מוות" שמגלם אדריכל ניו יורקי מצליח שנוחתת עליו טראגדיה משפחתית והוא מחליט לנקום בכולם, כך שביום הוא ממשיך ליצור אך בעת החושך הוא יורה בכל הרעים. משום מה הסרט הצליח ומספר סרטי ההמשך הגיע עד 5.

Fictional Architects In Movies

ביום ובלילה

Charles Bronson in "Death Wish" (1974) as a Vigilante with a Death Wish, taking matters into his own hands to combat crime in New York.

הוואנבי אדריכל הגדול מכולם הוא כמובן ג'ורג קוסטנה שבכל הזדמות שהוא נמצא בסביבה לא מוכרת הוא מתחזה לאדריכל בגאווה

בקולנוע הישראלי אני מכיר רק סרט שיצא לא מזמן בשם "אילי ובן" בו מגלם ליאור אשכנזי את אדריכל העיר הרצליה.

קישור קבוע להגיב

The Perfect Brief

אוקטובר 17, 2009 at 6:34 pm (פשוט יפה)

חלומו של כל מעצב. לחצו להגדלה
http://www.swiss-miss.com/2009/10/the-perfect-brief.html

קישור קבוע להגיב

The Fun Theory

אוקטובר 15, 2009 at 9:34 am (ירוק)

האם ניתן לשנות התנהגות של אנשים לטובה, על ידי הפיכת פעולה למהנה?

כמובן!
הציצו בסרטים האלו, דוגמאות יפות לכיצד מחשבה על ממשק יכולה לעשות את כל ההבדל.
http://www.rolighetsteorin.se/en/

קישור קבוע להגיב

עיצוב שמח: רד בול סופבוקס red bull soapbox

אוקטובר 12, 2009 at 7:06 pm (איל עברי, הפינה הלוקאל-פטריוטית, מקומי טוב, עיצוב מוצר, תרבות)

לימודי אדריכלות הם מרתון, אם תנסו להעביר חמש שנים בספרינט סביר להניח שבהתחלה תעקפו את כולם ובסוף תפסיקו באמצע.

  ארבעת הטיפוסים שמקרקרים לעברכם בסוף השנה יהיו ארכ'
מה זה אומר עליהם בעיקר שהם שומרים על שמחת החיים והיצרתיות  ונמנעים מלהפוך לטיפוסים אפורים וממורמרים.
 ,ובשביל בדיחה טובה הם מוכנים להשקיע כמה שבועות

חוויות משמעותיות לרוב לא נכרות בדרך אלא זקוקות  למצע של השקעת זמן ומחשבה כדי להתרחש תחשבו על זה עוד רגע ואז תמשיכו לבהות במסך.

עכשיו בעברית של יחסי ציבור:
דניאל, בועז, חזי ואיתן סטודנטים לאדריכלות מויצו חיפה בנו את אלברט תרנגול צרפתי מטיל ביצים שבגבו יש תרנגולות שאוכלות סרטים מחצי פחית רד בול לא בדיוק שיבוש תרבות*.
יותר בו נעשה כיף ואולי נזכה בפרס על הדרך,
 התחרות היא  בארגון רד בול  ונערכה בגן סאקר בסוכות,
אני ועוד רבים באנו לראות אותם, נהנתי וצחקתי , היתה אוירה מצוינת ונקנקיות גרועות במחיר מופקע.
אתם יודעים כל הדברים שמהם עשוים זכרונות.

אתם מוזמנים לראות את התמונות  מתהליך הבנייה וגם מהאירוע העצמו, 

*שיבוש תרבות: ההתנגדות לתרבות ה"פופ" וה"קול" דרך פעילות אקטיבסטית המבקשת לשבש את מנגנוני הייצור התרבותיים המערביים
לקריאה נוספת: שיבוש תרבות קאלה לאסן 
  ובויקי-שיבוש תרבות
לינק הפתעה!
עוד על אדריכלות שמחה
 שמות המשתתפים: דניאל גרינברג, בועז דימנד, חזי אפרתי, איתן אקהאוז

קישור קבוע להגיב

ערים ריקות

אוקטובר 9, 2009 at 6:07 pm (אורבני, יובל אצקסון, מחשבות, תרבות)

(מתוך The Omega man בכיכובו המוגזם של צ'רלטון הסטון)
אחד הדימויים האדריכליים החזקים ביותר בתרבות הפופולרית הוא ללא ספק העיר הנטושה – אם זה בקולנוע, בספרות או במוזיקה. העיר, שהיא הביטוי הפיזי המשמעותי ביותר (ויש שיגידו גם היחיד) לסדר חברתי בו אנו חיים, מתרוקנת מבני אדם ומגשימה את הפחד שלנו מאובדן הסדר הזה. לכן גם השקט בתיאור הפוסט אפוקליפטי הוא תמיד הרבה יותר מטלטל מתיאור האפוקליפסה עצמה.
ובניגוד לתיאורים הבדיוניים, דוקא כשמביטים על ערים שננטשו במציאות, חשים שלווה מסוימת, אולי בגלל שלכל הסדר החברתי הזה יש גם צדדים פחות חיוביים.


עוד מבטים על ערים נטושות כאן וכאן

קישור קבוע 3 תגובות

ויהי אור- המשכן לאמנות עין חרוד – אדריכל שמואל ביקלס

אוקטובר 7, 2009 at 3:28 pm (אדריכלות, אמנות, השראה, חומר עזר, פשוט יפה, ראם מאיר, שימור, שמואל ביקלס)

ביום שישי האחרון יצאתי מהעיר לעבר "הטבע", מחיפה לכיוון העמקים לבקר חבר בקיבוץ גבע, נסיעה לכיוון הזה של הארץ חייב אותי לעשות ביקור במבנה מאסט סי לסטודנט לאדריכלות ובכלל לכל אדם שאוהב לראות איך רוחני וגשמי עובדים יחדיו.

"המשכן לאמנות עין חרוד" שתיכנן האדריכל שמואל ביקלס נחנך בשנת 1948 והוא אחד ממבני מופת שיצר האדריכל שמשחק עם האור, תחת שולחן השרטוט שלו נהגו ויושמו תוכניות לישובים ומבני ציבור רבים.

המשכן הוקם על ידי האמן חיים אתר והתקיים בצריף בקיבוץ עין חרוד, למשכנו הבנוי עבר בשנת 48 אך הבניה נמשכה עד לשנת 58, המבנה ערוך ב14 חללי תצוגה, שתי חצרות בנויות, ספריה וקפיטריה.

הכנסת האור למבנה שונה בכל חלל וחלל, כמו מעבדת ניסויים ליחסים שמנהל הטבע עם המבנה וכאן כמבנה ציבור שמוצגות בו יצירות אמנות האור צריך להעצים את היצירה אך לא לפגוע בה או בחווית הצפיה.

הכניסה המקורית אינה פעילה כיום

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

חזית המבנה מרמזת למצפה בפנים, העמודים נפרדים מקו הקיר מאפשרים לקיר לנוע בדרכו, הצורה יוצרת מקומות ישיבה פנימיים בספרייה

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

כניסה ראשית, צורה נגטיבית לנעשה בספרייה, דלת הכניסה עבודת אמן ברזל

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

מבט פנימי לעבר דלת הכניסה דרך שלושה חללים שונים באופיים ובעלי מפלסים שונים

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

הספרייה- הכנסת אור מהגג בעזרת חלונות עיליים בצורה מלבנית ובנוסף צורת הפתחים בקירות מעניקים לפינות הישיבה האישיות אווירה מיוחדת.
במרכז הספריה ישנו חלל כפול שממשיכים בו מדפי הספרים.



אופן הכנסת האור לחללי התצוגה ממשיך להשתנות, ישנם שלושה חללים ברצף שהאור נכנס אליהם באמצעות היפר מרחבי , מעל לפתח ישנו גג קל המונע כניסת גשם אך בכל זאת ניתן לראות את צינורות הניקוז היצאים מהפינות.
הצורה כמו מרחפת במרכז התקרה כאשר האור הבוהק מקיף אותה מכל הכיוונים.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

העניין במפגש אור פינה בגג ועל גבי הקיר

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

הקמרון ההפוך בעל החלונות בצדדים, האור פוגע בתקרה המתעגלת ומתפזר לכל החלל
(צריך להעביר את התמונות לשחור לבן כדי להבין את העוצמה)

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

הפעם החלונות הם מעל לתקרת הסיגר כך שהאור מתפזר לעבר הקירות, במרכז התקרה נעשה שימוש בלבני זכוכית על מנת ליצור פס אור, המאפיין חוזר על עצמו כמה פעמים במבנה ומדגיש את הציר האורכי.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

המשכן כולל שני חצרות פסלים בנויות, חצר הפסלים הראשונה בנויה כך שמשני צידיה קירות אטומים אך בשני הכיוונים האחרים ישנם "משרביות" המאפשרות מעבר אויר, במרכזה בריכה ריקה וסביבה פסלים אך החצר אינה יוצרת תחושה מזמינה לשבת בחיקה.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

החצר השניה סגורה יותר וככזו יש בה יותר צל וצמחיה ירוקה, שם נפתח "קפה ביקלס" וזה מקום מעולה להנות מקפה.

הצמחיה ההשתלטה על המבנה מבחוץ יוצרת עיניין רב בחלונות המולבנים מבפנים

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

Museum of art - Ein Harod - Shmuel Bickels by you.

בקצה המוזיאון ישנה נקודה להנצחתו של ביקלס, מוצגים שם שולחן השרטוט, כלי עבודה וספרים אשר שימשו אותו.

אזור הקבלה והכניסה שופץ על ידי משרד האדריכלים עדה כרמי-מלמד וכעת הוא נראה כך

פתחי האור בתקרה במבט מבחוץ

אחד הדברים הצורמים הינה הטכנולוגיה שמפרה את היושר של המבנה עם זה בדמות מזגנים (פנים וחוץ) גלאי נפח ועשן ועוד שלל חוטים העוברים מצד לצד.

לא כתבתי כאן אודות התערוכות במשכן אך יש תערוכת קבע ותערכות מתחלפות, מחיר כניסה לסטודנט 10 ש"ח.
אתר המשכן מעולה ומכיל חומר רב אודות המבנה ואמנות המוצגת.
מאמר משובח בנושא המשכן והאור נכתב על ידי בנואה לה טיירי דנקן.
תמונות נוספות:
פליקר
פיקאסה

קישור קבוע תגובה אחת

כנס אדריכלות ירוקה

אוקטובר 5, 2009 at 1:13 pm (חדשות, ירוק)

( De Vlinder, Wageningen, the Netherlands – KOW)
שגרירות הולנד בישראל מתכבדת להזמינך:

כנס בנייה ירוקה – הדוגמה ההולנדית

Green Building in the Netherlands
יום שני, 16/11 בין השעות 09:30-13:00
במלון שרתון סיטי טאואר, רמת גן
הכנס יתנהל באנגלית
ברכות:
Mr. Michiel den Hond – The Dutch Ambassador to Israel
נציג המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
מנחה הכנס:
ליעד אורתר – מנכ"ל משותף ויועץ סביבתי, ביונדביזנס בע"מ
הדוברים בכנס:
(ייתכנו שינויים בהמשך)
Stefan van Uffelen – Director of the Dutch Green Building Council
http://www.dgbc.nl
Tjerk Reijenga – Architect at KOW

http://www.kow.nl/en
הכנס הינו ללא תשלום.
להרשמה יש לשלוח את פרטי הנרשם באנגלית לאימייל: liado@b-yond.biz

קישור קבוע להגיב

« Previous page · Next page »