להפריח את השממה

הנה פרוייקט שמנסה לתת פיתרון לחיים במדבר, ההתמודדות עם האקלים הקיצוני שאינו מתאים למגורי אדם מאלץ אותנו למצוא פתרונות יצירתיים.
הפרויקט הרעיוני הזה של הפירמה Matsys מציע פתרונות מרחביים לחיים אורבאנים באזור מדברי, האזור המתוכנן הוא אזור המדבריות בדרום מערב ארצות הברית ובמבט ראשון אנו רואים מצולעים פזורים על גבי נופי המדבר האינסופיים.
כדי להתגבר על בעיות המדבר העיר מתחפרת מטה אל מתחת לפני הקרקע, שם הטמפרטורות נמוכות יותר וניתן גם להתחמק מאור השמש, העיר מתחפרת עד שמגיעה למי תהום וכך בקומת הקרקע מסתעפות רשת תעלות.
כל מצולע כזה בנוי מקומות מגורים המונחות בהסטה אחת על השניה ויוצרות מגוון משטחי הליכה.
לא רק גשר

הנה רעיון שכנראה לא רלוונטי לארצנו הקטנה, גשר כפי שמשתמע משמו בעברית מקשר בין שני מקומות ולכן הוא תמיד מהווה ציר ותו לא, תחשבו שבמקום רק להשתמש בגשר כדי לעבור ממקום למקום הגשר הופך להיות המהות.
בארץ אין נהרות רחבים כל שכן נהרות הזורמים במרכז העיר ואם ניקח לדוגמא את נתיבי איילון כנהר הזורם בעיר עדיין לא הגענו לכדי התפתחות אורבנית בשני גדותיו שתאלץ ניצול של שטחים מעל הנתיבים הפתוחים.
הדימוי הראשון לגשר המערב שימושים הינו "הפונטה ויקו" בפירנצה , הגשר העתיק שימש בתחילה את בעלי האיטליז של פירנצה אך עקב הזיהום הרב ששפכו לנהר הוחלפו השימוש המסחרי של הגשר לטובת הצורפים. העובר בגשר אינו מרגיש כמנותק מהעיר אלא ממשיך ברצף העירוני.
מסתבר שגשר לונדון היה בעבר בעל פונקציות בנויות שנהרסו במהלך השנים ומידי כמה שנים עולה רעיון לבנות "גשר חי" חדש מעל התמזה הלונדוני, ההצעות נשארות על הנייר בהדמיות בסיסיות עקב דיונים לגבי כיווני ההתפתחות של לונדון.
הרעיון של הגשר האורבאני מקבל כאן חיזיון עתידי בדמות גשר גורדי שחקים.

הפרוייקט הזה של המשרד Real san fratello מראה איך הגשר משמש לשאר צרכים עירוניים, שילוב של מערכות תנועה, שימושים ציבוריים כמגרשי ספורט ופארקים, שימושים מסחריים וגם אפשרות למגורים פרטיים.
המפלס העליון משמש כטיילת כאשר כל השימושים מתבצעים בחלקו התחתון.
אחד הדברים הכתובים בפרוייקט הוא שהגשר הוא אחד המקומות הבטוחים לשהות בהם בשעת רעידת אדמה.
קובץ PDF אודות הפרוייקט.

אדריכלים מהשירים
בהמשך ובהקשר כללי לפוסט האחרון אודות אדריכלים קולנועיים – פה ושם ישנם גם אדריכלים במוזיקה- לדוגמא
אדריכלים מהסרטים
הזמן שלוקח להזדהות עם דמות בקולנוע יכול להצטמצם כאשר אנו מגלים כי לנו ולכוכב על המסך ישנם דברים משותפים, זה קרה לי לא מזמן שראיתי את הסרט 12 המושבעים. הסרט מספר על מקרה רצח שנער מואשם ברצח אביו, הסרט כולו מתרחש בחדר אחד בו יושבים המושבעים ומחליטים את גזר דינו של הנער, אני לא אפרסם כאן ספויילר אבל הכוכב הראשי הוא אדריכל (הנרי פונדה) שמוביל את הקבוצה לבחינה מחדש של המקרה והראיות.
בתמונה פונדה מנתח את תוכנית הדירה להראות שאין התכנות לרצח מבחינת הזמן.
הסרט המוכר לכולם שבו בתפקיד הראשי ישנו אדריכל הוא הסרט המפורסם המבוסס על ספרה של איין ראנד
גרי קופר בסרט כמעיין המתגבר מביט בעוד תוכנית שאינה נבנית
ישנם עוד סרטים שזהו המקצוע של הדמויות המרכזיות אבל זה לא משפיע על התנהלות הסרט בשום אופן ממשי
מייקל קיטון – רעש לבן
וודי הרלסון – הצעה מגונה
טום הנקס – נדודי שינה בסיאטל
טום סלק – שלושה גברים ותינוקת
ויש את האבסורד מכולם שהוא צארלס ברונסון בסרט "משאלת מוות" שמגלם אדריכל ניו יורקי מצליח שנוחתת עליו טראגדיה משפחתית והוא מחליט לנקום בכולם, כך שביום הוא ממשיך ליצור אך בעת החושך הוא יורה בכל הרעים. משום מה הסרט הצליח ומספר סרטי ההמשך הגיע עד 5.
ביום ובלילה
הוואנבי אדריכל הגדול מכולם הוא כמובן ג'ורג קוסטנה שבכל הזדמות שהוא נמצא בסביבה לא מוכרת הוא מתחזה לאדריכל בגאווה
בקולנוע הישראלי אני מכיר רק סרט שיצא לא מזמן בשם "אילי ובן" בו מגלם ליאור אשכנזי את אדריכל העיר הרצליה.
The Fun Theory
האם ניתן לשנות התנהגות של אנשים לטובה, על ידי הפיכת פעולה למהנה?
עיצוב שמח: רד בול סופבוקס red bull soapbox
,ובשביל בדיחה טובה הם מוכנים להשקיע כמה שבועות
חוויות משמעותיות לרוב לא נכרות בדרך אלא זקוקות למצע של השקעת זמן ומחשבה כדי להתרחש תחשבו על זה עוד רגע ואז תמשיכו לבהות במסך.
התחרות היא בארגון רד בול ונערכה בגן סאקר בסוכות,
אתם יודעים כל הדברים שמהם עשוים זכרונות.
אתם מוזמנים לראות את התמונות מתהליך הבנייה וגם מהאירוע העצמו,
לקריאה נוספת: שיבוש תרבות קאלה לאסן
ערים ריקות
ויהי אור- המשכן לאמנות עין חרוד – אדריכל שמואל ביקלס
"המשכן לאמנות עין חרוד" שתיכנן האדריכל שמואל ביקלס נחנך בשנת 1948 והוא אחד ממבני מופת שיצר האדריכל שמשחק עם האור, תחת שולחן השרטוט שלו נהגו ויושמו תוכניות לישובים ומבני ציבור רבים.
המשכן הוקם על ידי האמן חיים אתר והתקיים בצריף בקיבוץ עין חרוד, למשכנו הבנוי עבר בשנת 48 אך הבניה נמשכה עד לשנת 58, המבנה ערוך ב14 חללי תצוגה, שתי חצרות בנויות, ספריה וקפיטריה.
הכנסת האור למבנה שונה בכל חלל וחלל, כמו מעבדת ניסויים ליחסים שמנהל הטבע עם המבנה וכאן כמבנה ציבור שמוצגות בו יצירות אמנות האור צריך להעצים את היצירה אך לא לפגוע בה או בחווית הצפיה.
הכניסה המקורית אינה פעילה כיום
חזית המבנה מרמזת למצפה בפנים, העמודים נפרדים מקו הקיר מאפשרים לקיר לנוע בדרכו, הצורה יוצרת מקומות ישיבה פנימיים בספרייה
כניסה ראשית, צורה נגטיבית לנעשה בספרייה, דלת הכניסה עבודת אמן ברזל
מבט פנימי לעבר דלת הכניסה דרך שלושה חללים שונים באופיים ובעלי מפלסים שונים
הספרייה- הכנסת אור מהגג בעזרת חלונות עיליים בצורה מלבנית ובנוסף צורת הפתחים בקירות מעניקים לפינות הישיבה האישיות אווירה מיוחדת.
במרכז הספריה ישנו חלל כפול שממשיכים בו מדפי הספרים.
אופן הכנסת האור לחללי התצוגה ממשיך להשתנות, ישנם שלושה חללים ברצף שהאור נכנס אליהם באמצעות היפר מרחבי , מעל לפתח ישנו גג קל המונע כניסת גשם אך בכל זאת ניתן לראות את צינורות הניקוז היצאים מהפינות.
הצורה כמו מרחפת במרכז התקרה כאשר האור הבוהק מקיף אותה מכל הכיוונים.
העניין במפגש אור פינה בגג ועל גבי הקיר
הקמרון ההפוך בעל החלונות בצדדים, האור פוגע בתקרה המתעגלת ומתפזר לכל החלל
(צריך להעביר את התמונות לשחור לבן כדי להבין את העוצמה)
הפעם החלונות הם מעל לתקרת הסיגר כך שהאור מתפזר לעבר הקירות, במרכז התקרה נעשה שימוש בלבני זכוכית על מנת ליצור פס אור, המאפיין חוזר על עצמו כמה פעמים במבנה ומדגיש את הציר האורכי.
המשכן כולל שני חצרות פסלים בנויות, חצר הפסלים הראשונה בנויה כך שמשני צידיה קירות אטומים אך בשני הכיוונים האחרים ישנם "משרביות" המאפשרות מעבר אויר, במרכזה בריכה ריקה וסביבה פסלים אך החצר אינה יוצרת תחושה מזמינה לשבת בחיקה.
החצר השניה סגורה יותר וככזו יש בה יותר צל וצמחיה ירוקה, שם נפתח "קפה ביקלס" וזה מקום מעולה להנות מקפה.
הצמחיה ההשתלטה על המבנה מבחוץ יוצרת עיניין רב בחלונות המולבנים מבפנים
בקצה המוזיאון ישנה נקודה להנצחתו של ביקלס, מוצגים שם שולחן השרטוט, כלי עבודה וספרים אשר שימשו אותו.
אזור הקבלה והכניסה שופץ על ידי משרד האדריכלים עדה כרמי-מלמד וכעת הוא נראה כך
פתחי האור בתקרה במבט מבחוץ
אחד הדברים הצורמים הינה הטכנולוגיה שמפרה את היושר של המבנה עם זה בדמות מזגנים (פנים וחוץ) גלאי נפח ועשן ועוד שלל חוטים העוברים מצד לצד.
לא כתבתי כאן אודות התערוכות במשכן אך יש תערוכת קבע ותערכות מתחלפות, מחיר כניסה לסטודנט 10 ש"ח.
אתר המשכן מעולה ומכיל חומר רב אודות המבנה ואמנות המוצגת.
מאמר משובח בנושא המשכן והאור נכתב על ידי בנואה לה טיירי דנקן.
תמונות נוספות:
פליקר
פיקאסה
כנס אדריכלות ירוקה
כנס בנייה ירוקה – הדוגמה ההולנדית
במלון שרתון סיטי טאואר, רמת גן